סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כמיהת הגפרור

מגירה שרופה, דפים חרוכים
ומשפטים כהים מעשן
לפני 11 שנים. 6 בנובמבר 2013 בשעה 23:30

בעדינות.

אנחנו משתנים, בעדינות אנחנו נהיים חלוקי אבן של החיים.

לא נשחקים כמו מתעגלים סביב הפינות.

אני חושבת שאנחנו תמיד משתנים. במכה. בעדינות.

 

ויש גם מוות.

והוא לא תמיד שבר או מפל

לפעמים הוא פשוט עמוק.

ולפעמים גם במוות יש מן העדינות.

כרגע פה ורגע לא.

 

כשאני חושבת עליך, אתה חי.

ואז אני נזכרת שאתה לא. ואתה מת.

בעדינות.

 

אנחנו משתנים כל החיים.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י