כמיהת הגפרור

אני  חושבת הרבה על הטעם של הזין שלך.

על התחושה הזו של המלאות כשהפה שלי מקיף אותך.

אני מעבירה את הלשון שלי שוב ושוב על דלתות שפתיי כמו שטיח ברוך בואך

זה נעשה בהיסח הדעת, שוב ושוב. הלשון שלי מחפשת למצוא את הזין שלך שם.

בדרך הביתה. בדרך לעבודה. תוך כדי העבודה. תוך כדי צפיה בטלוויזיה. במפגש עם חברים, משפחה.

אני כל הזמן מעבירה אותה שם, בטוחה שהזין שלך שם. הפה נפתח מעט, כדי להכניס אותך פנימה. לנשום.

אני כל הזמן רוצה את הזין שלך בפה שלי. זה לא נקודתי. לא.

זו מן תחושה שמשהו חסר לי באופן קבוע, אני מחפשת למצוא משהו שאמור להיות שם ואיננו.

וכל פעם שאני נושמת את הנשימה הזו של האויר הריק ממך, אני יכולה להרגיש את הריח שלך ואת הטעם.

את הנפח שלך ממלא אותי. לא רק את חלל הפה. או הגרון. אותי.

וכשיש לי רגע יותר, לשהות שם אני מרטיבה ומחייכת וממשיכה.