לפני 8 שנים. 28 באוגוסט 2016 בשעה 19:14
עוד יומיים נעלה לקבר שלה, וככל שהימים של אוגוסט נוקפים האויר קצת יותר נלחץ בריאות שלי. והיום נולד קטן ומתוק. ועוד יומיים נעמוד סביב הקבר שלה. ואני לעולם לא אשכח את הרגע שהבנו שהיא לא הולכת לעבור את זה. את הלב שנמס מסביב לעצמו. לפעמים התחושה הזו של חומצה מעכלת וממסיסה ממלאת אותי. במיוחד ברגעים שבהם העצב קרוב כל כך לפני השטח ואושר מגיע.
זה לא כואב, זה ממלא ואי אפשר שלא לנשום עמוק ולבכות. לבת דמעות.
נולד היום, ועוד יומיים נעלה לקבר שלה, שנה וחצי של חיים. ויש כל כך הרבה ילדים בחבורה שלנו עכשיו. ואפשר לראות את הזמן בפקעת שאינה עוצרת מלכת.
לא היית הילדה שלי, גם זה שנולד היום, לא שלי. אבל שניהם במעגל האמיץ הזה של חברות, אהבה, כאב ונחמה.
לילה טוב
