מישהו דיבר איתי פעם על הפרדוקס כביכול שבין קנאה לרכושנות.
הוא לא היה מסוגל לחשוב על כך שאהובתו (בטרם היתה לשפחתו) תהיה של אחר, אך מצד שני אין לו בעיה למסור אותה זמנית לאדון אחר, להפך הוא מרגיש גאווה עצומה מכך, כי בעיניו זה סימן שהשפחה שלו יותר טובה, מוצלחת, מושכת וכו'.
אני אמרתי שזה פשוט עיניין של שליטה.
על הרכוש שלך יש לך שליטה, אתה בוחר אם לתת, למי ומתי, בעוד שאם היא אינה רכושך, ואין לך שליטה על מה שקורה איתה, שהרי היא אינה חייבת לך דין וחשבון, אז עולה בך הקנאה.
נשאלתי על ידי מישהי, איך את לא מקנאה, איך לא מפריע לך נושא הבלעדיות, שלי ורק שלי.
איך אני מסכימה לכך שלאדון שלי יהיו אחרות.
ניסיתי להסביר לה את ההבדל המהותי בין הקנאה לרכושנות. לא חושבת שהצלחתי.
אני בחורה קנאית אבל הקנאה שלי מניעה אותי אחרת, היא הופכת אותי ליותר טובה, היא מדרבנת אותי להיות הכי. כשהייתי תלמידה, קנאתי בחברתי שידעה לצייר טוב ממני, הפכתי את הקנאה הזו לאנרגיה חיובית, ותרמתי אותה לשיפור ושכלול יכולת הציור שלי, למדתי לבטא את עצמי בדרכי בעזרת הצבעים והבד.
מאוחר יותר קנאתי באלו שקבלו ציונים טובים ממני באנגלית, בעצם כולם קיבלו ציונים יותר טובים ממני, הייתי הכי גרועה בכיתה, בבית הספר, או כמו שאמרה אז המורה:"מעולם לא נתקלתי בתלמידה כל כך גרועה". השנים גלגלו אותי כך שכשהייתי סטודנטית, באחת השנים בהם לצד העיוני היינו מלמדים מעשית בכיתה, הייתי מסופחת אליה, הפכתי למורה לאנגלית, (ויעידו תלמידי לשעבר, מורה לא רעה בכלל).
במערכת של שליטה אני לא רואה מקום לקנאה בטח לא מהצד הנשלט. אני יודעת את מקומי, ואני שואפת תמיד לשפר את עצמי, להיות הכי... להיות ראויה שוב ושוב לשאת את השם כלבת אלפא, על כך אני אשמור בקנאות רכושנית 😄 זה שמי, הוא מגדיר אותי, את מקומי, ואת תפקידי.
ואני? אני רק מחפשת לי כלבה אותה אאמן ואחנך, אתן לה את הכלים שקבלתי אני, אהיה שם עבורה, ואם היא תרצה ורק אם היא תבקש ותמצא ראויה אולי גם תהיה לאדוני לכלבה. אז למה לי לקנא בבת טיפוחיי? להפך היא תהיה לי מקור לגאווה לא? נשמע מוזר? כן, גם היא לא הבינה, אבל מי שבאה עם בטחון עצמי, מי שבאה עם הידיעה מי היא ומה היא, אין לה צורך או סיבה לקנא.
אני רואה ברצון לבלעדיות (מלבד היותה סוג של "שליטה מלמטה" גם אות לחוסר בטחון. חוסר בטחון של הנשלטת בעצמה, בשוויה, בחשיבות שלה בעיני אדונה, ואף מעבר לכך חוסר בטחון ואמון באדונה.
כשאני מדברת על אדון ונשלטת, אינני מדברת על אלו שזה משחק ותוספת ותיבול עבורם. כל מה שאני כותבת אינו שייך לעולמם ולכללים שלו. אני מדברת כעת על אנשים שהשליטה והכניעה בחייהם היא טוטאלית, שלמלה אדון יש משמעות והשפעה הרבה יותר עמוקה ורחבה, והאחריות הנובעת ממנה, מקיפה וכוללת.
לפני 18 שנים. יום רביעי, 30 בינואר 2008 בשעה 7:13

