ללמוד לראות אחרת

הרבה זמן לא כתבתי.
זה לא שלא היה לי מה לכתוב להפך
יש כל כך הרבה, שלא מצאתי, לא את המילים ולא את הזמן.
הוחלט שעלי לשוב לכושר
כמו כן הוחלט שעלי לעשות מנוי בחדר הכושר המקומי.
נבחנו העלויות השונות.
הוסכם על מנוי שנתי בעלות חודשית של כ 240 ש"ח לחודש ש 150 מהם יכסה אדוני, והשאר עלי.
נבנתה תוכנית אימונים נבחנו חוגים (פילאטיס, עיצוב).
התחמשתי בנעלי ספורט, חולצות טי ומכנסים מתאימות והתחלתי.
שעה של שעור עיצוב, פעילות המתאימה למתחילים ומתקדמים כאחד, תרגילים שונים לצלילי מוזיקה קצבית, שימוש במשקולות בני ק"ג 1 בכל יד, וקדימה.
אינני מן העצלניות, אך עבר זמן רב מאז הפעלתי כך את גופי במשך שעה שלימה, אבל שרדתי אותה היטב היטב. הפילאטיס שונה במעט ועובד יותר על כח וגמישות, ועם יותר מכשירים (כדור ענק, כדור, כדור כח, וגומי) על אף שנדמה כי השעור יותר איטי ורגוע הוא דרש יותר מאמץ, ואולי גם העובדה שדהרתי על אופני הכושר בעוצמות 2-3 במשך 20 דקות למרחק שנע בין 4 ל 5 ק"מ אולי השפיעה גם. אבל היה כייף.
הגעתי היום לעבודה עם תיק ארוז ומוכן,
מהעבודה אני ממשיכה לשם 😄