לפני 18 שנים. יום שישי, 8 בפברואר 2008 בשעה 15:55
לא מצאתי את התחתונים בשום מקום.
זה לא שאלו היחידים שיש לי אבל איתם אני מרגישה הכי בבית, הכי אשה, הכי ילדה, הכי מתוחכמת ולא מתחכמת,
הם לא עשויים תחרה ולא חוטיני.. תחתונים בצבע שחור עמוק (הכל כל כך עמוק בזמן האחרון) עשויים כמו משי דק ועדין, כמו דף משי שמתלבש על הגוף בלי אף תפר, יושבים על הגוף כמו פסל אפרודיטה מושלמת..ממש ללכת עם ולהרגיש בלי.
כבר הרבה זמן מחפשת עוד זוג כזה..כבר לא זוכרת איפה קניתי רק שהם עלו הרבה..אבל ממש הרבה בשביל תחתונים..האובססיביות שבה אני מחפשת אותם מוכיחה שהמחיר בהחלט היה מוצדק.
נראה לי שאין סיכוי שאני אלבש זוג אחר הלילה..פשוט לא מרגיש לי נכון..נראה לי יותר פשוט שבמקום ללכת עם ולהרגיש בלי אני אקצר תהליכים ופשוט אלך בלי.
הכי טבעי..הכי נטורל.

