באופן קבוע וחד פעמי

יום שהתחיל ככה חייב להיות יומטוב.
לא יכול להיות משהו אחר.
אפילו יותר מטוב אחד. פעמיים לפחות.

כשהייתי קטנה אף פעם לא הבנתי
איך זה שיום שלישי נחשב
"פעמיים כי טוב" ולא יום שני
(שני = שניים = פעמיים )
קצת יותר הגיוני.

ככל שגדלתי הבנתי שהגיון לא הולך תמיד בקו ישר עם כל מיני דברים אחרים כמו אמונה ואחרים.

כמו שהאנטיליגנט שלי שאל את אמו פעם כשעוד היה ילד - שאלת האבן המפורסמת :
"אם אלוהים הוא כל יכול ,האם הוא יכול לברוא אבן שאותה הוא לא יוכל להרים"
כי אם הוא לא יכול אזי הוא לא כל יכול ואם הוא כן יכול , איך יתכן שלא יצליח להרימה שכן הוא כל יכול.."
מבולבלים?! גם אני.

לפני כמה שנים
נגלה לי בדרך פתע
שהחל מיום שני אחר הצהריים
לפני השקיעה
זה מתחיל..
"פעמיים כי טוב"

הפירוש המקורי אגב הוא מכיוון שבכל יום אחרי הבריאה ברך ה' "כי טוב" ורק ביום שני לא סיים את המלאכה
וכשסיים את מלאכת הבריאה של היום השלישי, בירך למעשה על שניהם יחד ולכן "פעמיים כי טוב."

והיום יום שני וכבר הצהריים בפתח,
ואחר הצהריים מתקרב בצעדים קטנים ולא ברורים
וכפי שהבהרתי חייב להיות יותר מטוב
ומה שלא יספיק להיות טוב היום
וודאי ימשך גם מחר.

אמן.