לכל שוחרי החופש שהבטיחו כי לעולם לא יתמסרו לאהבה.. לכל האדונים שנפלו בשבי..
"את חרותי שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חרותי עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער
ולצעוד בדרכי גורלי
עד תבוא גם עלי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה
וללכת ללכת.
את חרותי למען רצונך
את שבועתי הפרתי
את חרותי לשמור בריתי איתך
את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
למען אמון בי תתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי
ושלך רק הנני.
את חרותי הורית לי לוותר
על תפנוקים ונועם
את חרותי לימדת את ליבי
גם בבדידות לשמוח
את שלמדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במסתור
ולקום וללכת לי הלאה.
את חרותי, בלילה קר אחד
הפרתי את בריתנו
כך לבדי ערקתי מהשביל
עליו פסענו שנינו
בגדתי בך חרותי הטובה
אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה
נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה בתנועה רחבה
נעלה את השער."
(המילים של ג'ורג מוסטקי מתורגמות לעיברית - בביצוע המדהים של חווה אלברשטיין)
לפני 18 שנים. יום שישי, 6 ביוני 2008 בשעה 12:52

