האמת שזה קשה כי יש רגעים כאלה בחיים שאתה כמעט נופל,
האמת שזה מוזר כי פתאום אתה מניח לעבר שלך כאילו בעיטה,
האמת שזה גם טוב שיש לי את ההזדמנות של שוב לבכות,
כי האמת שזה אומר שמה שאני עובר לא היה בגללה-כי אולי אני בן אדם כזה וזה האמת...
היה לי קשה אתך והאמת שזה עולה לפעמים,ככה לפני השינה שאני עוצם עיניים
אני עדיין רואה אותך וזה מכאיב,ופשוט זה כואב בך להזכר כי בחיי שלא
שיקרתי שהיית הכי יקרה לי וזה האמת...
אז איך אני עם האמת אתמודד שעדיין שמורות לי זכרונות בלב?אולי כל מה
שאמיתי אצלי זה פשוט כואב? והלוואי שיכלנו אז להיות כמו בימים הראשונים
שרק נפגשנו,ומה לא הייתי נותן אז כדי עוד קצת שנתחבק שנתראה?
את חושבת באמת שביקשתי הרבה?
אבל האמת גם שזה הלך לאיבוד אבל כואב לי באמת לא לראות אותך מולי שקשה לי
ואני מתייסר מדי פעם ומתרגל לאחרת...אני אוהב אבל האמת שזה יכל להיות
אחרת...
פשוט יש רגעים כאלה שאני מוכרח להגיד "האמת"...
כי זה פשוט אומר את כל מה שיש לי מה שלא היה לי לא הספקתי אתך ורציתי- באמת
וזאת האמת..
לפני 16 שנים. 11 ביולי 2008 בשעה 5:29