חיוך בפיזיולוגיה הוא הבעת פנים הנוצרת על ידי מתיחת שרירים, בבמיוחד אלה הנמצאים משני צידי הפה, אבל גם סביב העיניים. בין בני אדם חיוך הוא בדרך כלל ביטוי להנאה, או שעשוע, אבל הוא יכול להיות אף ביטוי בלתי רצוני לחרדה, במקרים שכאלה החיוך נקרא עווית. קיימים ממצאים מחקריים המצביעים על כך שחיוך הוא תגובה נורמלית לגירויים מסוימים, המתרחשת ללא קשר לתרבות. תחושת שמחה גורמת בדרך כלל לחיוך. מחקרים רבים מצביעים על כך שחיוך הוא תגובה הטבועה באדם מעת לידתו (להבדיל מתגובה נלמדת) המופיעה אף בתינוקות עיוורים מלידה ואף נמצא כי עוברים מחייכים ברחם אימם. תינוקות מחייכים בימיהם הראשונים לחיים אף ללא כל גירוי סביבתי.[1] מנגד נמצא כי ילדי-פרא, אשר גדלו בניתוק מוחלט מחברה אנושית, אינם מחייכים, עובדה התומכת אולי במסקנה הפוכה ומנגד, עובדה המצביעה אולי על ההפרעה הפסיכולוגית החמורה הנגרמת ליצור חברתי הגדל במנותק מחברי מינו. בין החיות חשיפת שיניים, הדומה לעתים לחיוך, היא בדרך כלל סימן לאיום, או להכנעה.
חיוך אינו רק משנה את הבעת הפנים אלא יכול אף לגרום למוח לייצר אנדורפינים, המפחיתים תחושת כאב פיזי ונפשי ויוצרים תחושת רווחה. --- 😄
לפני 15 שנים. 11 ביולי 2008 בשעה 16:55
