כבר היו כאן בעבר מלא דיונים על אורגזמות. סוגים, איכויות, משך . . . כל מיני.
ואני רוצה להוסיף סוג חדש. אורגזמה חקלאית השמורה למגדלי זיתים בלבד.
להבדיל מאותו סיפוק עילאי, אורגזמה קוסמית, קולינרית - שיש מי שחווה אחרי שאכל את מזון האלים האולטימטיבי לגביו ( קרמבו מושלם, עם בסקוויט רטוב מעט בתחתיתו יכול לספק דוגמה מצוינת לאורגזמה כזו ) כאן לא מדובר על חוויה פשוטה ומיידית שכזו.
כאן מדובר על אורגזמה שמגיעה לאחר דרך חתחתים ארוכה, כואבת ומתישה . שנת עבודה, קשה פיזית, מעייפת נפשית, המון דאגות, הרבה פרטים קטנים וגדולים שצריך לזכור, ידע שצריך לצבור, ושוב צריך לפתוח מים, ושוב צריך לדאוג להדביר - עשבים, מזיקים, חזירי בר שבדיוק באו לביקור ושברו ציוד השקיה - שנה של עבודה קשה.
ואז מגיעה עונת המסיק.
ושוב, הדאגות שמחלחלות, קבוצת העובדים שצריך לכנס, והמנערת שבדיוק התקלקלה, והבית בד שממש עמוס, והזן הזה של הזית שלא מפיק את מה שחשבו שיפיק, ושוב העבודה המאוד קשה, והשעות הארוכות, וזה שכועס, וההוא שנעלם ו........
ואז, בסוף היום, מגיעים לבית בד, ופורקים , ומתחיל התהליך - ואחרי שעה וחצי בערך של לחץ ומתח - עומדים מסביב לברז שממנו יוצא הזהב הראשון של העונה - שמן זית - ריחני, סמיך, הצבע הירוק היפה בעולם - מסתכלים עליו כמה דקות, מזיזים מעט את החביות, ימינה ושמאלה ( לא באמת צריך, זה רק סוג של התרגשות שמופנה לשם ) , לוקחים את הכוס שמונחת תמיד על אגן השמן ודוגמים קצת שמן חדש.....
המהדרין, דוגמים עם חתיכת פיתה, ככה ישר מהזרם של השמן. אנחנו, "האשכנזים" עם כוס קטנה...
אויייייייייי. אין , חברים, אין דבר כזה !!!!!!!!! אורגזמה לכל דבר וענין. אושר. חיוך ענק מתפשט על הפנים המודאגות של כל החקלאים המלוכלכים ( שכולם הגיעו, מכל מיני מקומות בארץ, אחרי יום עבודה ארוך וקשה במסיק ) שעומדים שם ובוחנים בקפידה את השמן החדש.
וכמו כל אורגזמה, גם זו קצרה וניתנת במשורה. מיד לאחר מכן מרימים עינים ללוח שמראה את אחוזי השמן ( נמוך, נו, נמוך השנה. שנה גרועה מאוד....) או שמתפתחת שיחה על מחירי המים, עלות ההפקה וכד. והרגע הנהדר חלף.
אבל הרגע הזה, אין עליו. אין כדוגמתו. ותחושת זכיה גדולה בפיס של החיים מונחת על ראשי.