אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

לקראת החגים הבאים, יעזור לנו מאוד אם תטפל בנושאים הבאים:

א. 12 יום חופש , ואף אחד לא טרח לחמם קצת את המים של הים?

ב. 12 יום חופש, מזג אויר נהדר, פריחות , עינינים - אז מה זה הדבורים האלה בכל מקום? אי אפשר לסגור אותן בכוורת בזמן שאנחנו מטיילים?

ג. מי המציא את המילה ה מ - ע - צ - ב - נ - ת הזאת "חיק הטבע"? רבאק. חיק אני מכירה רק אחד! מקסימום שניים בימים טובים ופוריים. הקוצים האלה, עם הזבובים זה לא חיק של אף אחד. להוציא משימוש מיידית, יחד עם עוד כמה מילים מעיקות שיוצאות מהכלוב שלהן בחגים - "חיק המשפחה", "מזג אויר קסום", " הפעלות לילדים".

ד. יש להתחיל מייד בייצור של פרות עם יותר צלעות. כבר אי אפשר לעמוד יותר בהוצאות האלה של הסינטה / אנטרקוט כל יומיים. לחילופין לדאוג למזג אויר שלא יאפשר ניפנוף של יותר מיום אחד בכל מחזור חגים. ( בארוחות סביב שולחן אפשר לאכול חיות אחרות, זולות יותר )

ה. אפשר שתעזור, מר מנהל היקום היקר, למע"צ ולמשרד התחבורה לבנות את צומת המוביל יותר מהר? כי כבר אי אפשר עם הפקקים האלה .

ו. ריח הפריחה של ההדרים בערב, בשילוב עם קצת בריזה , והרבה יין איכותי , מאווווווד משפר את הסקס. תודה גם על זה.

ז. באופן כללי תודה. החלוקה של החגים היתה מצוינת השנה. יומים חג. יום עבודה. יומיים שבת. מעולה.

מה זה עלה לי בראש היום?

יש לי שכנים, שיהיו בריאים , חוזרים בתשובה חסודים ורבי פעלים .
החוזרת, ביום יום דווקא אשה נבונה , נשבעת לכם, היום במסגרת ההכנות לפסח , בביתה היהודי, היא פשוט דאתה בבית עם מיקרוסקופ ובדקה על התיקרה שאין שם זבובים עם חמץ בפה. בחיי. לא מגזימה בכלל.....


ואני מנסה להבין איך זה עובד ? אנשים נבונים, מעשיים , עובדים, יודעי ספר - איך מתפרצת להם המחלת נפש התמוהה הזאת?

אבל אז משתיק אותי איזה קול פנימי שאומר - סליחה, יקירתי , ( ביני לבין עצמי אני קוראת לעצמי יקירתי, אחרת אף אחד אחר לא יקרא לי ככה ) כאילו , את? מי את שתתמהי על דברים כגון הא? את ? ששכבת קשורה כמו מומיה על הרצפה של א. ונתת לו להכאיב לך, ועוד נהנית בכל נפשך ובכל מאודך? את - שהחושך שהתחת היפה שלו עשה לך על הפנים בעודו יושב עליך וממציא דרכים יותר ויותר יצירתיות לחנוק אותך ? או אולי את - שביום יום אם מישהו ירים עליך יד את מוציאה לו עין, עומדת על ארבע וסופרת את הנחתות החגורה הרחבה והכואבת שלו?

אז את יודעת מה - סתמי! מורכבת היא נפש האדם.

בגלל שמזג האויר השנה קצת התחרפן ( לא רק הוא, אבל לא מדברים באתר הזה על ראשי ממשלות ושרי פנים וכד' ) - קבלו מספר סימנים מובהקים לבוא האביב.

לא ברורה לי ההתלהבות מהתקופה הזאת. גם החוצפה שלנו , תושבי ספר המדבר המכונה ישראל לכנות את השבוע הזה , שבין הלכאורה חורף למאוד מאוד קיץ "תקופה" נשמע לי קצת יומרני. אבל מילא -

סימן ראשון - לבעלי כלבים - שמתם לב שהכלבים התמלאו פרעושים ? זהו. האביב כבר כאן. מלחמת החורמה החצי שנתית נגד הפרעושים נפתחה רישמית.

סימן שני - לבעלי קדחת השחת - אתם כבר מרגישים את העיקצוץ הזה סביב הפה? הגירוד הלא מוסבר במקומות בגוף שלא ידעתם שיש שם עצבים בכלל? זהו. אלרגיות האביב כבר איתנו. והם ישארו איתנו , עדדדד סוף הקיץ . ( 17.12 ? )

סימן שלישי - ליהודים - קחו עיתון ( כבר לא קונים אותם. מחלקים לכם תחת כל עץ רענן ) , תהפכו לעמוד האחרון , רואים את התמונה של הדוב אוכל מצה? כל שנה היא שם כמה ימים לפני פסח. לפעמים יש תמונה של קוף אוכל מצה. לפעמים תמונה של נמיה אוכלת מצה. איזה חיה שפנויה באותו יום להצטלם.

סימן רביעי - לכולם - אל תלכו לעשות קניות!!!!!!!! קשה לצלוח בשלום את הסופר בימים אלה. בייחוד כשיש אלרגיה .

אביב שמח .

לגלח את הכוס זה כמו לרדת בכביש מערד לים המלח - סיבובים מסוכנים לרוב. שניה של חוסר תשומת לב - ואופס!

והיום במסגרת שיעורנו בפוליטיקה אירגונית נדבר על שקיפות וניראות.

אז ככה - ניראות יש לכולם. כולם רואים אתכם. אתם רואים את כולם, אז - תציגו חברים. תציגו כי חייכם תלויים בזה. תציגו ותהיו טבעיים....

שקיפות - שקיפות כוונתה שאתם תציגו לי את כל הנתונים, תספרו לי על כל האירועים, תוסיפו את הרכילויות הקטנות והמרושעות, ועוד כמה פריטי מידע פיקנטיים. אני בתמורה אשתמש בזה נגדכם מתי שיתאים לי.
שקיפות חברים יש רק למדוזות. לתשומת לבכם.

בשבוע הבא - נדבר על רווחת העובד.

טוב, אז נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע - והבנתי לבד ( לבד! ) שפנצ'ר זה בעיה.
מכאן השתלשלו הענינים פחות או יותר ככה:

א. הלם. לי???? פנצ'ר? למה זה תמיד קורה רק לי????

ב. שלב הרציונליזציה - רגע. נסתדר. לא יכול להיות שזה כל כך מסובך. אני הרי מנהלת גדולה. ( פחחחחח ) . באחריותי תקציב לא קטן. מספר עובדים. כולה גלגל.... לא צריך דוקטורט מ MIT בשביל זה. גם לא צריך להיות גבר.

ג. יצאתי מהאוטו. בעיטה או שתיים לגלגל בנסיון נואש אחרון לשכנע אותו שאולי זה לא ממש פנצ'ר. לא הולך.

ד. מבט אחרון מסביב - איזה שכן ידידותי, משהו? כלום. שממה.

ד. מצאתי את הכלים האלה שצריך, הוצאתי את הספר, שמתי אותו ליד הגלגל המפונצר וחיכיתי.

ה. אה. צריך לפתוח שמה משהו. איזה ברגים .

ו. שניה. הג'ק - ממש חייבים אותו? זה נראה שאפשר גם בלי.

ז . איפה מחברים אותו? מנצלת את קישורי העמידת 4 שרכשתי בעמל רב . נורא חושך מתחת לאוטו. איפה מחברים את הצרה הזאת?

וכך זה נמשך ונמשך. בסוף כמובן התקשרתי למי שהתקשרתי, הגיע, החליף, קיבל מה שקיבל ובא לציון גואל.
* הערה מאוחרת - למען הסר ספק. (וגם למענך שם ביציע א. יקירי ) - לא מצצתי לו. שילמתי במזומן.


ומה הקשר לכאן אתם אומרים? או, אז האמת שלא ממש יש. אם כי , בחושבי על הסיבה הטובה והסיבה האמיתית שהעלתי את הסיפור הדי נדוש הזה חשבתי, ש -

א. כי זה משפיל. לא להיות מסוגל לעשות משהו כל כך טריוויאלי זה משפיל. וזה משפיל ללא "תמורה".

ב. כי לספר את זה לאנשים שלא מכירים אותי זה יותר נעים מאשר למכרי וקרובי. אני מעיקה עליהם מספיק גם ככה...

לפני איזה שלוש שנים - פיטרו אותי מהעבודה "בזכות" יחסי הבדסמים . ואני אומרת בזכות כי הבחירה היתה שלי. יכולתי לחזור בי , להתעשת , למצוא את מקומי בקופסא ולהתנהג יפה.

ולא - זה לא שהמנהל שלי קלט לפתע סימנים כחולים על הציצים, או שאני עומדת חלק גדול מהישיבות עבודה כי כואב לי התחת, . הראש שלי היה במקום אחר. לגמרי אחר. חיפפתי. עיגלתי פינות, הייתי עובדת גרועה - ונשלטת לא רעה. ( כנראה, אין לי פתק שמאשר, אבל משהו שם כן עבד תקופה מסוימת )

לא עברו שלוש שנים - והנה לפתע המצב הפוך. אין לי מקום בראש להנאות הנשלטות, לא מצליחה להתחבר לחלק גדול מהענינים שבעבר עשו לי נעים בגב ובעוד כמה מקומות - נאדה. כלום.

ואחרי זה עוד אומרים יודעי דבר שנשים הן מולטיטסקיות.

חגים וזמנים לששון - יום האהבה. איך עברה עלינו כל ילדותנו הארץ ישראלית ללא החג הזה. איך צמחנו , דור המדבר בלי ברכות מנגנות, בלי שירי אהבה שנשלחים לנייד ( שלא היה לנו ) , איך צמחנו בלי אהבה מאורגנת ?

יום חגם של מוכרי הפרחים,של יצרני השוקלד באריזות מרהיבות ואיכות בינונית. ( שטיפה נדפקו בגלל החמסין , לא?) חגיגה שנתית ליצרני השמפניה לכאורה.

ומה גדולה שמחתם של מגדלי התות. שהרי תות / שוקולד / שמפניה נטבעו במוחנו שטוף הדימויים הנרכשים, כמבשרי האהבה הגדולים. אם נצרוך אותם - ברור שנהיה כולנו ריצ'רד גיר וג'וליה רוברטס.
( ראו עצמכם כמי שזה עתה חזו בקישור לקטע מ א א מ ם מאשה יפה. )

הו האהבה. אין עליה. איזה מזל שהמציאו אותה .

וגילוי נאות לגמרי - זה לא שאני נשמעת ממורמרת כי אין לי אהבה. דווקא זאת לא הסיבה שבגללה אני מרגישה דפוקה , כי במילא אני לא יודעת מה זה בדיוק "האהבה" הזה. אני ממורמרת כי כולם הלכו הביתה ואני תקועה בעבודה . ( בלי תותים )

1. יש מלא נמלים במטבח שלי

2. עושה רושם שהאתר הזה התמלא שוב בזיונים מאושרים . ( מסיבות , דיווחים, זוגות, ענינים . . . )

3. יכול להיות שהאביב בפתח?