מכירים שיש זיונים כאלה של שלום בית? אחד מהצדדים , נקרא לו צד א' לצורך הענין די דחוף לו . לצד השני ,נקרא לו צד ב' לצורך אותו ענין ממש, לא מתאים עכשיו .
צד א' פשוט רוצה, עכשיו! זיון. צד ב' - ממש, רוצה לחזור לישון / לקום לעבודה/ לגמור בשקט את הקפה / עוד שלושה עמודים בספר / כל דבר אחר מלבד...
ואז אומר צד ב ' לעצמו - יאללה. נעשה. בכל זאת, יש כאן חברות ארוכת השנים מה? לא נעזור לחבר במצוקה? הרי אנחנו מנהלים משק בית המשותף, בכל זאת יש כאן איזה תן וקח בטווח הארוך. זה לא שאני פתאום שונא אותו את צד א. סתם - לא בא לי עכשיו.
אז מקיימים... מין זיון פשרה כזה. ולא שזה רע. לפעמים אפילו זה נגמר טוב, או טוב מאוד.
אחרי זה נעשית שתיקה כזאת חמצמצה. לא ממש נקיה.
עובר כמה זמן , יש פעולות פיצוי... מעין " תשמע, צד ב', ידוע שלא ממש רצית אבל , לי היה דחוף, אז תודה על ההבנה. אתה חבר טוב אתה" .
לאט לאט האוירה מתנקה.
צד א' נרדם לאיטו , עם החיוך המפורסם של אחרי. צד ב' ממשיך בעניניו .
שלום בית שורר בכל. משק כנפי מלאכים. ( טוב, נו, לא נגזים, יאללה. משק כנפי מלאכים אבל בלי המלאכים. )
לפני 16 שנים. 20 ביולי 2008 בשעה 5:40
