אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 15 שנים. 20 באוקטובר 2008 בשעה 7:05

איזה מעצבן זה שאי אפשר לדעת מי יבוא להלוויה שלי.

והכי מעצבן - שגם אי אפשר יהיה להתנקם בו ולא לבוא להלויה שלו בתמורה.


וכל הענין הזה עלה כי הבטחתי למשפחתי שעוד ארוחת חג אחת ואני יורה לעצמי בראש. הנבלות לא היו מספיק עצובים לדעתי.


והאם כבר ניתן לראות בגוגל עשרות , אם לא מאות , תמונות של חצרות בתים בארץ , שבמרכזם עומדת קערת ענק ובה סלט חסה עם רימונים?

בברכת לולב שמח לכולם.

אושה{אוש} - חוץ מיופי אין בו כלום בפרי הזה
סתם אוכלים חרצנים במסווה של טיפת מיץ

את יכולה לנסות לארגן לעצך את ההלוויה כיום
אבל מי יבוא? תלוי גם איך תמותי. ם פיגוע לא עלינו, משהו בומבסטי שמספרים עליו בחדשות אז המונים ינהרו
אבל אם מחלה ניוונית כלשהי, נגיד בגיל 80+ אז אל תצפי לגדוד
לפני 15 שנים
למדתי מחברה שלי - יש לו רייטינג בלתי נתפס לרימון. יצר העדר מכה שנית...

ואני מצפה מכווווווווולם לבוא ללויה שלי. חסר להם שלא! בייחוד שאני מתכננת לספר להם את עלילותי הסודיות במהלך תקופ]ת המחלה שתקדם למותי בגיל 80...
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י