אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 15 שנים. 27 באוקטובר 2008 בשעה 13:31

הכל עבר בסדר.
הדוחות שעבדתי עליהם כל השבוע היו ברורים וממצים. היו לי תשובות לכל השאלות המתקילות. , הנתונים התאימו לציפיות . המציאות והניירות התאימו זה לזה. הכל עבר בשלום. היתה ישיבה טובה. לא ארוכה מדי. כל מה שהיה צריך לעבור עבר.

אפילו היה לי זמן לפנטז עליך קצת. כולם דיברו, וניתחו והפליאו בחכמתם כי רבה, ואתה, בראש שלי, זיינת אותי בתחת, אמרת לי את כל הדברים המחרמנים האלה שאתה יודע להגיד כשמתחשק לך לפנק אותי, ואפילו גמרת לפני. ( טוב, זה לא . יש גבול אפילו לפנטזיות.. בחיים לא גמרת לפני. )

אז למה נדמה לי כל הזמן שהפעם זה עבר בסדר, אבל זה מקרה. סוג של נס. טעות. מחר בבוקר זה יתהפך. יצלבו אותי. יהיו טעויות איומות. השמים יפלו. בעעעעעעעעעע. וכו'...

האם זה קשור למגדר "הנשי", למגדר "הנשלט" או למגדר " הדפוקות בשכל תשס"ח / 11 " ?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י