צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 15 שנים. 12 בנובמבר 2008 בשעה 19:34

אבקש, אם אפשר, אחרי כל כך הרבה זמן, שהזין שלו כבר ייצא לי מהורידים.


כי באמת כבר עבר המון זמן.
הזין המדובר, כבר היה מונח בהמון מקומות מאז. וגם אני, לא ישבתי לבד בחושך ומיינתי עדשים,

ועדיין - הוא זורם בורידים שלי באופן עצמאי מתי שמתחשק לו .

יפונו העורקים הקורונריים לאלתר.

ג'ולי​(לא בעסק) - זו בדיוק הבעיה עם הזינים האלה. הם נכנסים לורידים ומטיילים שם כרצונם. ולפעמים, מגיעים לאיזה שריר, למשל שריר הלב ואוטמים את מעבר הדם אליו. והאוטם, גורם צלקת. והצלקת, גורמת לחלק קטן להפסיק לתפקד.

החכמה היא, לנסות להמנע מזינים כאלה.

אם את מוצאת את השיטה, ספרי לי.

אני בינתים, מתמודדת עם האוטמים והשלכותיהם.
לפני 15 שנים
למדתי מחברה שלי - זה כמו דיאטה - ממחר אנחנו מ ת ח י ל י ם ...

ממחר לא נותנים יותר לזין הזה להסתובב לנו בגוף ולעשות שם כבתוך שלו. חושבים צלול, מחשבות חיוביות, מתענינים בדברים החשובים, לא יושבים בישיבות בעבודה ומפנטזים - בקיצור, מתחילים להתנהג בבגרות ואחריות...

ממחר כמובן. אז יש לנו את היום להתארגן.

ועל זה נאמר - פחחחחח. ממש . לגמרי...
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י