אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

תוך המתנה לכיוון תאורה והגברה ( כמה זמן שזה לוקח , אפשר לחשוב ...... ) בחזרות להופעה במסיבת סיום כתה י"ב. רובנו,ההורים שעוזרים שם, פרינו ורבינו פחות או יותר באותו גיל - כך שמחסן הזכרונות שלנו די דומה.

חידונים להעברת הזמן - ושאלת היום היא : המילים של השיר אלה דברים שעלי אהובים מתוך צלילי המוסיקה.

מתוך ניתוח המדגם הלא מייצג עולה :

המוזיקה נשארת. כולם זוכרים ומזמזמים את הלחן. אחרי זה - תוך זמזום הלחן מנסים להזכר במילים. כולם משיבים קודם כל :" יווווווווו, איך אהבתי את הסרט הזה. ראיתי אולי........ 5 - 28 פעמים. " ( ברור שהתשובה נעה בין המגזימים מאוד למגזימים בטירוף... )

1. השוכחים בדימעה - איך שהוא זה תמיד בנים, אבל זה היה יותר סרט בנות אז ניתן לסלוח להם באופן חלקי , "להלהלהלהלהלה , שנודל ומשהו...
אה , כן, והיה שם גם משהו עם וילון" .

2. בעלי הזכרון הסלקטיבי ברינה - חוץ מהשטרודל הם זוכרים עוד איזה שנים שלושה דברים שעליה אהובים, משהו עם מתנות, משהו עם שלג . ככה בתפזורת .

3. הזוכרים באושר - לפחות כמה שורות מלאות מהשיר, עם המילים והלחן והפזמון. הם גם זוכרים איפה היא שרה את זה, ומה היה צבע הוילונות שם. זו קבוצה מעצבנת, של אנשים שזוכרים ציטוטים מג'ימס בונד הראשון, איך מחשבים ערך משולש ואיך קוראים לעצם הזאת בכתף, נו, זאת שמסתובבת... בקיצור - להתרחק מהם . תזכורת מהלכת למותם המהיר יותר של התאים במוח של אחדים מאיתנו לעומת מותאם האיטי של התאים במוחם של הזוכרים. פויה!

ואני - אני כרגיל, עם הבנים......