ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 14 שנים. 24 באוגוסט 2010 בשעה 14:58

ולגבי הפוסט הקודם - זה של אוגוסט , אמר לי חבר טוב - יש נושאים שבהם עדיף שכל אחד ידבר בשם עצמו. שלא יתפלל בשבילי ושלא יעשה טובות. לא רוצה קיצור אפילו של דקה.

אז בלי קיצורים. נרצה את עונשו של אוגוסט במלואו . אנחנו כבר נהנה אחר כך, כשיהיה קריר...

בנתיים - פנטזיות חורף :

נזדיין עד שנשמתנו תפרח. יהיה שם המון רעש ( אבל התריס יהיה סגור כי חורף ) והמון נוזלי גוף
( אבל בלי זיעת קיץ ניגרת , נוזלי אמת ! ) . יהיה שם סוער , וקודר , יהיה שם כואב ונפלא . כמובן שהכל ייגמר במקלחת משותפת. שאחריה שנינו נרגיש נקיים ורעננים ויבשים. ( ולא כמו היום למשל ,שקשה להחליט אם נכנסת למקלחת או יצאת ממנה. הרטיבות הכוללת מאוד דומה )

נחזור לאכול אוכל של "גדולים". מבושל, מתובל . איכותי. לא עוד סנדוויצים זריזים מול מקרר פתוח . נדליק תנור אפיה ואפילו נאפה משהו איכותי.

נדבר משפטים מורכבים ונזנח את שיחת הנהמות הקצרות וההברות הלא ברורות . ( סורי, זה המקסימום שאנחנו מצליחים בחום הזה להפיק ) נחזור לקרוא ספרים , נחזור להתענין .

אה, והכי כיף - תיגמר אולי, סוף סוף עונת החתונות האין סופית הזאת????????

יהיה נהדר. באמת. יש למה לחכות.


the rain song - כן, גם בחורף יש רגעים יפים.........
לפני 14 שנים
למדתי מחברה שלי - כאן עלי לחלוק עליך בצער - * רק * בחורף וכו'. מבחינתי, כל השאר זה מילוי זמן בין גשם לגשם.

:-)
לפני 14 שנים
the rain song - מצאת לך מקום קצת בעייתי לחיות בו :)
לפני 14 שנים
למדתי מחברה שלי - אני מצאתי???? כאילו שאלו אותי הסבים שלי שבאו מרוסיה לפני מאה שנה. ( אוהו, איזה חשבון ארוך יש לי איתם באחרית הימים... )
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י