את המקום שאני עובדת בו מנהלים אנשי הייטק . בעצם הם גם המנהלים וגם הלקוחות .
מדובר באופן מכליל , באנשים לא מבוגרים מאוד, מוכשרים במקצועותיהם , מהירי מחשבה , חדי לשון, ( מי אמר חכמולוגים ולא קיבל?...) יהירים ברמות שאין דברים כאלה . מבחינתם - מה שלא נכנס לאקסל לא קיים. כל תופעה בקיום האנושי ניתן לכמת, להגדיר, להכליל, לכתוב לה נוסחה ולהכניס לטבלת השוואה.
בטוחה שאתם מכירים את הזן , ואולי חלק מחמשת קוראי הנאמנים גם נמנה על הזן , והוא נוחר עכשיו בבוז על הזיקנה העבשה שעולה מדברי.
( לבריאות יקירי... כשאני אפסיק לייצר לך אוכל תהנה לך מסנדויץ מחשב טעים )
אבל מה, זה לא לגמרי ככה. כי באמת , את רוב הדברים אפשר גם אפשר להכפיף להתנהלות הזאת. וזה אולי גם יעיל , וניהולי, ושקוף וכו'... אבל מה עם הדברים החשובים באמת? ( ואני לא מדברת על רגשות. עזבו רגשות. תכ'לס אני מדברת ) שאותם אני לא מצליחה לשים בטבלה הנודעת?
אז עכשיו תסבירו לי - איך מכניסים לשם משתנים כמו הריח שלך כשאתה מחורמן ברמות על? לעומת הריח שלך כשאתה סתם מזיין ונילי וקצת מתבאס?
הפסים של השוט או של החגורה? שתכתוב נוסחה מה עושה לך את זה יותר? וכשמוצצים לך - תגדיר מתי הלחץ נעים לך ומתי זה מקלף לך את העור?...
זה נעים לך שאני מלקקת אותך ככה או ככה?... וזה שהיום הלובן שלך נעים לי ומרומם את רוחי. אבל לפני שבועיים פתאום נראית לי כל כך לבן ושקוף שזה עיצבן אותי ? וכיבה לי את כל החשק וסתם שיחקתי ? ( אם אתה קורא כאן, הלך עלי...)
טוב, האמת אין פואנטה לענין הזה.
שתהיה שבת מענינית ורק בשורות טובות.
לפני 13 שנים. 21 בינואר 2011 בשעה 7:59
