אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

קוראת ספר נפלא . " המצאת המחר" מאת דניאל שבתאי מילוא. מעורר מחשבות, מפעיל מוחות,מענין , מאתגר. יופי של ספר. מומלץ מאוד לכל ההומוספיינס וצאצאיהם .


בתיאוריה שהוא מגן עליה, או המציא אותה, או שתיהן, הברירה הטבעית שקידמה את האדם גדול המוח ל שבעה מליארד פרטים לעומת חצי מליון פרטים של פרימטים אחרים היא היכולת להתיחס למחר, להשפיע על העתיד. ( לא גודל המוח, לא יכולת האחיזה של האגודל וכד... ) לטענתו המנומקת להפליא, .התפתחות האדם התחילה כאשר הפרימט הזקוף הראשון ,נפרד מחברו בפתח המערה בברכת " נתראה מחר". מכאן נגזרת התנהגות ייחודית , שלא לאמר פריקית מבחינת הטבע, של ההולך על שתיים .

בשורה אחת מתומצתת : "האדם הוא יצור מוגזם".

בשתי שורות מתומצתות : " כל הדרכים הולכות אל טבע האדם, וטבע האדם אינו מלא"

הסקרנות, הסקרנות היא שמניעה אותנו מאז. ויצר הנדידה שהתפתח ממנה.

והרי לכם רבותי , אתם שצלחתם את ה מיני מסה הזו, האליבי המושלם. "מצטער יקירתי / יקירי . זה לא אני, זה יצר הסקרנות הטבוע בגנים שלי...."