אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

אתמול בערב הסתבר לי שאני קשישה.

שני חיילי הגיעו בשעות הערב המאוחרות, במקרה ביחד. ( חמשוש. יששששששש. גרף צריכת האלכוהול באיזור הצפון מרקיע לגבהים חדשים בסופ"ש זה )

אני , כדרכי בימי חמישי, במטבח. מסתכלים השניים זה על זו ומפטירים - נו, אמא שוב מפיקה את העוף של שישי בערב.

בבת אחת, צנחו נעלי הבירקנשטוק מרגלי והפכו לפנטופלאך , הג'ינס והטי שירט הפכו מייד לשמלת בד בדגם לא ברור עם חגורת שרוך במותניים, תיספורתי היקרה למדי נתפרעה והפכה לקארה סבתות באורך "נוח" . בקיצור - הפכתי לסבתא שלי . עם המרק עוף ( הנהדר ) , עם הקציצות הלבנות של יום רביעי והחומות של שבת, עם העוגת שני צבעים הניצחית. חצי אשכולית עם סוכר בבוקר וכוס תה. סבתא.

חכו, חכו חכו אמרתי לעצמי אחרי שהתאוששתי . בימים אלה ממש, בשנים אלה ממש, כשאתם משרתים בצבא הוד מלכותו ( א. ברק מפקדם של ילדי האהובים והמושקעים. נרקיסיסט ואדם מסוכן ) אני צוברת סיפורים ילדי האהובים. כשאני אהייה על ערש דווי, כשתשבו לידי בימי האחרונים, ( ואתם תשבו , כי אתם ילדים מחונכים ונהדרים ) יש לי סיפורים שיעמידו את שערות ראשכם , ועוד שערות אחרות...אני בונה על זה חברים. יהיה לכם מענין אצלי...

אז תזכרו - כמה ימים לפני מותי, כשממש לא יהיה אכפת לי מה חושבים עלי, יהיה שמח. בואו בהמוניכם.......