אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

הוריו | אפרים סידון -

ילד ישראלי, מה יש לו בחייו?
את הוריו ואת הוריו
ואת הוריו...
והם, יום ולילה רודפים אחריו,
נושפים בעורפו, ונמצאים בעקבותיו.
מאחוריו, מצדדיו, ומכל עבריו,
בחורשה עם חברתו ובלבנון בעת מארב.
בקוטב, בהימלאיה, או במדבריות ערב,
בכל אשר יפנה הם מאחורי הגב.
עולים מן הים או באים באווירון,
צצים מן האסלה או יוצאים מהארון.
מסתתרים בתרמילו, מתחזים לחפציו,
וכל ניסיונות המילוט שלו הם ניסיונות שווא.
כי בכל מקום הם יאתרו אותו, האם והאב.
בכל נקודה ביקום ובכל פינה בחלד,
הם יגיעו אליו, הוריו,
אל הילד.
והוא יכול להיות מ“פ או טייס,
או מדען או ממציא.
והוא יכול לגלגל מיליונים בבורסה,
או להיות מלח בצי.
בן עשרים וחמש,
בן שלושים, בן חמישים,
לעולם לא ימלט מידי הוריו החוששים.
ואם ינחת על הירח או יטוס למאדים,
הם יגיעו אחריו, עם עוגה ובגדים.
לחור הכחול, לכור האטומי,
בשליחות עלומה לבגדד.
”הלו גולני, כאן אימא,
אתה לא לבד.“
והוא יכול להילחם למען עצמאות ארצו ועמו,
אך לעולם לא יוכל להשיג עצמאות לעצמו.
כי ילד ישראלי, מה יש לו בחייו?
את הוריו והוריו...והוריו...
ומוטב להרים ידיים ולהיכנע עכשיו,
להכיר בעובדות ולעכל את הידיעה,
כי הדור הצעיר מפסיד בגדול,
לאם היהודייה!