אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

בלוסום​(לא בעסק) - ואני אומרת - תמשיכי בדיוק ככה. בדיוק כמו שאת. מי שלא נאה לו, שימשיך לבלוג הבא. זה הבלוג שלך, ופה מותר *לך* לפרוק את הרגשות *שלך*. אם לא פה, אז איפה?..

ולגבי מה שכתבת על זכרון של אדם שנפטר לא עלינו - מהנסיון שלי, בסופו של דבר - ממילא הזכרון הולך איתנו בלבנו, ושם זה מה שמשנה, ולאו דווקא מילה כתובה.. משתתפת איתך באבלך..

למדתי מחברה שלי - הענין הזה של הזכרון נכון לגמרי כמובן. אבל ממתי השכל שולט כאן?...

תודה על ההשתתפות. ברור לי שאני כותבת כי צריכה לחלוק איך שהוא. זה שמישהו באמת קורא זה כל פעם מחדש פלא בעיני.

בלוסום​(לא בעסק) - }}{{ ראית מה זה? צצצ אנשים ACTUALLY מתחברים אליך.. }{

the rain song - הזכרת לי קטע. אמא שלי חיה בבית אבות. החברים שלה קוראים למקום בית יתומים. והם מדגישים: "אנחנו הרי יתומים לא?"
געגועים להורים לא עוזבים. אמא שלי שתחיה מתה מגעגועים לאמא שלה והיא כבר עברה את ה-70.
ולשאר בני האדם - זו דרכו של עולם וזה טבע האדם. בסך הכל, למרות שזה אכזרי להגיד, ילדים שקוברים את ההורים שלהם זה טבעי. ההיפך - שלא נדע.
ויש כאלו שטוענים שזו הסיבה הבסיסית לצורך של האדם בצאצאים - להשאיר אחריו משהו.
כך שנשאר מהם הרבה מאוד.
המון אפילו

למדתי מחברה שלי - זה בכלל לא אכזרי להגיד שילדים שקוברים את הוריהם זה טבעי. זה באמת טבעי. כבר ראינו בארצנו הקטנטונת מקרים אחרים - וזה באמת בלתי ניתן לעיכול.

אכן - בית אבות זה בית יתומים לגמרי. מחשבה "מרעננת"...

Whip​(שולט) - החלק העצוב הוא להבין שעוד מאה שנה
כל מה שיוותר מאיתנו, מכל מי שכותב וקורא ומרגיש ומתרגש ומתענג פה
אלו רק המילים שפה
ותמונות וסרטונים, דמויות מפוקסלות וחסרות נשמה שלנו,
שיחד יהיו הד חיוור של מי שהיינו...

למדתי מחברה שלי - זה עצוב לנו עכשיו כשאנחנו חיים. אבל כשנמות זה לא יה כזה עצוב. כי גם מי שהכיר אותנו כבר לא יהיה שם. כמה עצוב לנו היום שנגיד - האחות של סבתא רבא שלנו מתה? או נגיד שאוסישקין מת? ( סתם כי יש בדיחה כזאת... )

Whip​(שולט) - לא עצוב לנו על מי שהלך, אבל עצוב לדעת שבהנחה שאין גן עדן והמשכיות (תלוי באמונתו של האדם) - כל החוויות, האהבות, הריגושים שלנו...הם כמו חול נישא ברוח...
לדעתי בגלל זה המציאו בני האדם את רעיון גן העדן והגיהינום. כדי לרסן את הרעים ולהבטיח פרס לטובים. כי אם אין כלום בהמשך, אז למה לא לחיות את הרגע בלי חשבון, להרוג ולקחת ולאנוס ולשדוד?

למדתי מחברה שלי - נראה לך שהצליח לנו בענין הזה?

Whip​(שולט) - לנו, זאת אומרת לדת ולממסד הדתי ששימש כלי בשביל לרסן את ההמונים? ממממ...פעם זה עוד עבד, האיום במארת אלוהים ובגיהינום מבעבע,
אח"כ כשזה לא - הביאו את הצליבות והעלייה למוקד, וכשזה הפסיק להיות יעיל
(לקח יותר מדי זמן לאסוף את כל העיר בשביל צליבה אחת טובה, וזה גרם לייצור של דתות חדשות ומוזרות)
החליפו את זה במשטרה, אבל עכשיו בתי הכלא מתמלאים.
בקיצור, לא עבד. אולי נאיים עכשיו במרגול, במולנר ובאברג'יל? הם בטוח יותר ממשיים משטן וגיהינום, ועובדים מהר יותר מבתי משפט ומשטרה...

למדתי מחברה שלי - "לנו" הכוונה לחיה הזאת שנקראת בני אדם. יצאנו חיה די חרא . עם כל התרבות והשכל והמוח הגדול - בסה"כ אנחנו מתנהגים אל בני מיננו יותר גרוע מאשר להקה של אריות באפריקה בשנת בצורת... הורגים אחד את השני, נלחמים על טריטוריה, ועל אוכל, ועל אהבה ועל השד יודע מה עוד. סה"כ חיה לא משו. אז אפילו אם מיכאל אנג'לו צייר את יום הדין - (סוג של הישג אנושי? ) עדיף כבר להקה של קופים. אצלם לפחות אין צביעות. רק הישרדות.

ועל זה היה X אומר : יאללה יאללה. שתי סטירות וכל השטויות יוצאות לך מהראש...

Whip​(שולט) - מממ....אני לא חושב שחיות מתנהגות אל בני מינן טוב יותר. בתור צופה אדוק של נשיונל ג'אוגרפיק ודיסקברי (אם להסתכל על חיות, אז בטבע ולא בריאליטיס),
יש לחיות דאגה למשפחה שלהן (וגם, לא תמיד...יש כאלה שאם הילד לא שוחה מספיק מהר...),
אבל מעבר לתחומי הלהקה שלך, אתה די אדיש לגורל שאר החיות מהמין שלך.
מלחמה על טריטוריה קיימת גם אצלם, וגם על אוכל. אתה חלש? תגווע ברעב, זבש"ך. אצל בני האדם נכנסו עניין הרגשות לשיקול (אם כי אף אחד לא שאל את התיש ... אולי הוא מרגיש חיבה לזאת יותר מאשר לאחרת?) והאכזריות - אנחנו החיה היחידה (יש חוקרים שאומרים שגם התמנון האינטיליגנטי עושה זאת לפעמים - בגלל סקרנות) שהורגים שלא לצורך קרבות טריטוריה או אוכל.
פעם תהיתי אם העולם יהיה מקום טוב יותר אם לא יהיו בו בני אדם...ולפני כשנה יצאה סדרה מצוינת בשם Life after people - סדרה המתארת מה ייקרה ברחבי העולם, לאורך תקופה של ימים, שבועות, שנים, ועד מליוני שנים - אם יום אחד כל בני האדם ייעלמו מהעולם בבת אחת.
ממליץ על הסדרה בחום, הנה הפרק הראשון ביו טיוב, השאר גם הועלו לשם:


וכן, שתי סטירות הן בד"כ פתרון שאופייני למין המוזר הזה :) את לא רואה קוף מחטיף לקופה רק כי היא יושבת על ענף ומהרהרת ביקום :)