בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 13 שנים. 29 באוגוסט 2011 בשעה 17:49

יכול להיות שאחת מהתופעות של הגיל זה הענין הזה של הטישטוש? חוויות נהפכות למטושטשות, חיוורות משהו.

דברים שפעם, היו הופכים לי את הבטן , משגרים אותי רטובה עד לשד תחתוני, מיבבת כמו טיגריס מיוחמת בליל ירח על הר קריח, היום , איך נגיד - לא בדיוק מזיזים לי את קצה הביצה השמאלית .

יש סוג של שובע בחוויות. מה שפעם היה מעיף , היום קצת מעייף ומעיק. הייתי שם, עשיתי את זה.

איפה הסערות המטלטלות? איפה הנסיעות חצי עיוורת בגשם לפגוש , לחוש, להריח, למצוץ ולחזור כל הדרך חזרה הביתה חולה מרוב אושר?

וזה לא תלוי באיש. זה משהו פנימי. סוג של אפירות. ואולי גם הסיבוב הראשון, והשני יותר מרגשים מהבאים אחריהם?

http://youtu.be/ זה באמת קצת היה צפוי לשים את השיר הזה. אבלמה לעשות, הגיל מביא גם חוץ מגלי חום גם גלי נוסטלגיה........

WaterMan​(שולט) - כשפוגשים את הנכון...
חוזרים הצבעים לאפור השגרתי
לפני 13 שנים
למדתי מחברה שלי - אני חושבת שיש איזה נקודת מעבר, שכשחוצים אותה, כבר אין דבר כזה "הנכון". יש מתאים יותר או פחות, יש מהנה לרגע או מענג לשניים. אבל נכון - זה כבר לא ממש מתישב .

אבל לך תדע איזה הפתעה מחכה מעבר לפינת הרחוב?
לפני 13 שנים
the rain song - לגמרי קטע של גיל :)
אבל סבבה לא?
לפני 13 שנים
למדתי מחברה שלי - כל גיל מגיע עטוף באריזת המתנה שלו.

עכשיו הגיל ,שלי לפחות, ארוז בסוג של השלמה עם המציאות והכרת תודה על מה שיש. אז כן - סבבה לגמרי.
לפני 13 שנים
Whip​(שולט) - ראיתי אנשים זקנים נסערים מאהבה, רועדים מהתרגשות,
אור החיים שוב ניצת בעיניהם ולמרות גופם המזקין, כאילו רוח צעירה נעורה בם.
אם תמצאי את זה שיגע בכפתור הזמן הנסתר הזה
תוכלי גם את לחזור להיות ברוחך כמו אז, בפעם הראשונה...
לפני 13 שנים
למדתי מחברה שלי - אתה אופטימיסט? מחלה חשוכת מרפא....
לפני 13 שנים
Whip​(שולט) - תלוי בשעה ובסיטואציה, כמו שמוכיחה ההתכתבות בפוסט הקודם שלך :)
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י