לפני 13 שנים. 6 בנובמבר 2011 בשעה 20:33
מדובר באיש אחד שחלף בחיי בנקודת זמן מאוד קצרצרה,בסך הכל ניהלתי שיחה אחת איתו ועם זוגתו, ביום השחרור שלי מבית חולים. הוא במיטתו , אני כבר ארוזה ולבושה ללכת הביתה. מסתבר שחלקנו את אותה "חיה". אותה נדירות, אותו טיפול - גם הסתבר שאנחנו שכנים מאותה פזורה צפונית .
היתה שיחה ארוכה, מצחיקה, כואבת, מכוננת. אדם מיוחד, נלחם באופן מיוחד בגורל מחורבן שמפיל בחיקו כל פעם הפתעה גרועה אחרת. ועדיין שומר על איכות, על ראיה מענינית ויפה של החיים, לא רואה הכל שחור , מוצא טעם בדברים. ואני נסעתי הביתה. הוא נשאר להמשך טיפול. אני התפטרתי מהגועל נפש ( טפו טפו טפו, חמסה ועינינים ...) הוא נפטר לפני מספר שבועות.
איש שחלף בחיי בחטף, השאיר סימן ונעלם. ואני מופתעת כמה עצב זה משאיר בי בימים האחרונים.
