יותר משרוצה הנכד סוודר
רוצה הסבתא לסרוג .
זה דבר אחד.
דבר שני - החורף הזה עושה לי נחת. כל הענינים האלה עם השלכת, והקור בלילה, מאוד הצליח השנה. עכשיו צריך גם קצת גשם, כי החיטה צמאה , אז בשביל שלא נצטרך שוב לרדת לשבור שבר במצרים - גשם. ואנחנו מסודרים. יותר מזה אנחנו לא צריכים.
( את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים ).
בדיוק מישהו שאל אותי השבוע ( השתלנית הנודעת שכמוני ) אם אפשר לגדל בארץ ערמונים. מיד הפלגתי במחשבה למחוזות הנוסטלגיה והרומנטיקה, לשדרות פריס , למעיל העבה, לכפפות המחזיקות נייר עיתון מגולגל עם ערמונים חמים בתוכו, לספסלים לאורך השדרה, שם ישבנו גם בכינו ( ממש לא ) בזכרנו את ציון ( שנצרך עוד כמה ימים לחזור , האמת ) ... ברור שהסברתי לו הסבר מלומד על "מנות קור", וימים לחנטה ועוד כהנה וכהנה תירוצים רבים למה כמעט ולא ניתן לגדל בארץ ערמונים שגם יתנו פרי משמעותי . ודווקא בחורף הזה אולי היה אפשר. יש המון ימי קור.... אולי בסוף במקום להפוך למדבר נהפוך לאירופה. ( או אירופה או ספרד... )
לפני 12 שנים. 6 בדצמבר 2011 בשעה 9:41
