אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

שוב היתה שבת נהדרת. חברים טובים, אוכל טוב, שמש נפלאה. נסענו קצת, לא היו פקקים , הירוק היה ירוק מאוד, הרוח היתה נעימה . הערכת קפה עשתה עבודה יפה והעוגה שהחברים הביאו עשתה עבודה עוד יותר יפה.

אז למה אני מסתובבת כל היום עם סימן שאלה בראש?

גם אנחנו נעשים משעממים כמו החברים שלנו? או שבגלל שאנחנו משעממים, ןרגילים, ושגרתיים, זה משליך עליהם ? וזהו? ככה זה בצד המואר?

הזמזום הזה , שפעם כבר הביא אותי לקרבה מאוד מסוכנת לתהום, מתחיל שוב.

לך מכאן, זמזום רע !!!