הצורך לרצות את הסביבה, להיות מאוד מאוד בסדר, מוטבע עמוק ב DNA הקולקטיבי של חלק ניכר מבוגרי החינוך הקתולי של התנועה הקיבוצית / מושבית לדורותיה. יישובי "מצפון לחדרה" עמוסים לעייפה בבוגרים , שכמו ציפורים שעברו הטבעה ( אם לוקחים גוזל, למשל של ברווז ונוגעים בו, הוא עובר הטבעה, וחושב מעתה והלאה שמי שנגע בו הופך אוטמטית להורה שלו . אם חשבתם לאמץ ברווז, זו השיטה.... ) חונכו ש - תהיו בסדר, תלמדו יפה, תעבדו יפה, כבדו את הסמכויות הרוחניות של ה"תנועה", אל תמרדו במלכות, לכו עם הזרם כי זה מתגמל מאוד, ואם אתם פריקים - לפחות לכו אחרי זה לסיירת , זה ימחק מכם את ה"קלון" של הסמים, השיער הצבוע הלק השחור וההערה ההיא שהערתם בכיתה י' שנוגדת את עקרונות התנועה....... כך חונכו דורות .
ממרומי ציקצוקי הלשון הכעוסים, הנשיפות הנרגזות והעצבים שאנחנו חוטפים על הדוסים כל פעם שהם פותחים את הפה עם עוד איזה פנינה , חשבתי שאם נהיה כנים עם עצמנו, גם אנחנו לא היינו שונים בהרבה.
אולי, רק המשבר הכלכלי האדיר, שחייב את מרבית האוכלוסיה הכפרית לצאת ולהתפרנס בכוחות עצמה, וניתק אותה מהפטמה הדשנה והאוהבת של הקולקטיב - עשה רק טוב. פתאום מי שחושב עצמאי, והולך בדרכו , מגלה יוזמה וכריזמה הפך למוביל. אומרי ההן, ממחזרי המחשבות, ומי שמעודם לא טרחו לבחון מה אומרים להם, מצאו שדי קשה להתפרנס מלהיות נחמד, או מאירגון אירועים לכבוד חגי תשרי......
אז מה רציתי להגיד כאן ? וואלה, לא יודעת. יצא לי בלי שהתכוונתי.
לפני 12 שנים. 21 בדצמבר 2011 בשעה 8:17
