מאז ומעולם הייתי מחסידי ( חסידות? לא תודה, העבודה של הציפורים האלה מדי קשה עבורי. וגם לא טעים לי נחשים... ) תאורית הכאוס.
אני ממאמיני הברדק הקוסמי . דברים אקראיים, קורים, ללא יד מכוונת, כפופים לחוקים פיזיקליים, ואולי גם זה לא תמיד?
והנה, לאחרונה אני מוצאת שנבקעים סדקים בגישה. ולפתע, משום מקום, צצים מקרים שקשה להסביר אותם - שלא לאמר, דורכים ברגל גסה על שלוות התאוריה הכאותית הנוחה לי כל כך.
במה דברים אמורים - בציפורים. ברווזים למען האמת. אגמיות וברכיות למען הדיוק ההיסטורי.
אנחנו גרים בקצהו של כביש נידח למדי, שבשוליו שדות. בשנים עברו היו בשדות האלה פרחים בחורף וקוצים בקיץ . בעקבות השתוללות הקידמה היום יש בשולי הכביש עשבים בחורף וכלום בקיץ . ( מכסחים שלא יהיו נחשים ועכברים, וגם שיהיה יותר "יפה" ).
פעם באיזה עשר שנים, בשנים גשומות מאוד, או בשנים שניקוז סתום בעקבות הקידמה ( פותחים כביש, מרחיבים דרך, סוללים מסילת רכבת, שופכים באופן פירטי עודפי בטון, כאלה דברים ) נהיות שלוליות ענק בצידי הדרך שהופכות במהלך החורף למעין אגמים קטנים . לקראת יום העצמאות הם מתיבשים והאיזור שב לשלוותו.
השנה - כל הברכות הקטנות, אולי יום אחרי שנוצרו, התמלאו באגמיות וברכיות, תמירונים ודומיהם.
אז תשמעו - מאיפה הם באו????? הרי הם לא ידעו שהשנה יהיו בריכות קטנות ( למרות שהשרות המטאורולוגי היפני טען שתהיה שנה גשומה ). ואיפה הן היו עד עכשיו? מי נתן את ההוראה? איזה קוד הפעלה הופעל ושלח אותן לכאן דווקא עכשיו? ולאן הן ילכו ( חלקן ציפורים מקומיות , פלסטינאיות... )כשייגמר החורף ותקופת החסד של השלוליות תעבור?
שמעתי הרבה הסברים . והמון תאוריות. ושלל עצות לגבי תפיסתי את העולם וכד ' - ועדיין, העובדה שיש איזה סדר בטבע, ושיש ניהול עליון של הדברים האלה - מאוד מענינת , ובאיזה שהוא מקום גם קצת מבלבלת בעיני.
