אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 11 שנים. 9 בספטמבר 2013 בשעה 20:48

כל הברכות שנהטובהשנתשפעשלומששוןאושרהגשמהגשמיםבעיתםויבולימבעונתםואביונהבזמנהוניחומאלמנה ------- בקיצר, כל הממבו ג'מבו הססגוני הזה של חגי ישראל לדורותיהם מזכיר לי את השיר הנפלא של מרי פופינס .

סוג של מלמול אוטומטי, חסר ערך ממשי ומעייף תחת להפליא.

גם הישיבה הזו ארבעה ימים רצוף ליד שולחן החג - זוועה. מה זה צריך להיות החרא הזה לא מספיק כבר עם זה? די הבנו בשנה שעברה. וגם בזו שעברה לפניה.

ושתבינו - אני מאלה שאוהבים חגים. וסתיו. וחצבים ותמרים מג'הול מהערבה שזה עתה נקטפו . ( קבלנו חמישה קילו טריים טריים , מחברים, וחצי כבר נגמר )

רק שהשילוב הקטלני הזה, של מאות ערבי חג, עם אורחים שחלקם לא ממש רצויים, אבל אנחנו מפחדים להגיד להם כי אנחנו עלובי נפש, וגם מאמינים באמונות תפלות ואם נתנהג לא יפה לבן דוד הזה שלא למד לצחצח שינים ולהחליף חולצה, אמא שלנו תחזור אלינו מהמקום שבו היא נחה מנוחת עולם ותעשה לנו את הפרצוץ הזה ........ בעצם, אתם יודעים מה? יאללה שתבוא . שתבוא כבר. אי אפשר חגים ככה בלי הורים.

 

ו

the rain song - גם כן את!
אני מחייכת מחייכת ובסוף את מביאה את המשפט האחרון הזה...


שנה טובה מותק }{
לפני 11 שנים
למדתי מחברה שלי - את יודעת, זה הסתיו, עם הענן, ועם הרוח המיילל. גם אתה סתם ציניקן, בכל זאת, זה צובט בלב......

תודה. שתהיה שנה נהדרה. ורבת מעללים כרימון.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י