בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 10 שנים. 14 בדצמבר 2013 בשעה 16:48

עצה חשובה למי שעומדים בפני פרוצדורה רפואית פולשנית - ( רופאים אף פעם לא אומרים לכם את המילה הפשוטה. תמיד הם יגידו משהו מורכב שקל יותר להבליע מאחוריו קושי, חוסר נוחות או כאב )

 

בקיצור, אף פעם . אבל אף פעם - אל תתלוצצו עם רופאיכם לפני הפרוצדורה הרפואית הפולשנית.. ( ניתוח, נו ) . גם להם קשה, גם הם מתוחים, גם הם באו עם חבילה מהבית, דברו איתם קצר, עניני, ויבש.

אחרת תמצאו את עצמכם אחרי הניתוח, מסבירים דימויים, ומרחיבים בנושאים שכבר מזמן הפסיקו לענין אותכם בשלב הזה.

ורופאים, תזכרו, הגיעו למקצוע הזה כי יש להם זיכרון טוב. הם לא ישכחו לכם שאמרתם להם  לפני הפרוצדורה, וכו' , שקראתם באיזה ספר ( "איך מוצאים חתול שחור בחדר חשוך ", של יעקב בורק . ספר נפלא אגב ) שנעשה מחקר שיש יותר שיחרורים בערבות של עצירים בשעות הקרובות לארוחת הבוקר של השופטים. אתם פשוט תמצאו את עצמכם מסבירים את האנלוגיה למחרת . 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י