רציתי להגיד לכם - שתהיו בריאים. מחלות זה שעמום גדול. והם גם מוציאות את החשק לעשות דברים נעימים - זאת אומרת להזדיין.
הגוף נעשה סוג של פרה קדושה, שכל הזמן עסוקים בלבדוק מה קורה איתה . כל שינוי רצים לבדוק, כל הזמן רק נוגעים בו בדרכים הלא נכונות. אז מה שקורה שבסוף היום - או בהתחלה, או מתי שהוא, זה כבר כל כך מבאס ועקום שמפסיקים לרצות לגעת. ורק רוצים להתחפר באיזה ערימת חול חמימה ולישון שם כמו נחש קטן, עד יעבור זעם.
וכל זה, דווקא כשהכימו מסייע כל כך יפה בהורדת שיער, למשל. בכל המקומות הקדושים לכל הדתות. אני חושבת על כמות ההשפלות ( המוזמנות מראש ) והפליקים המכוונים היטב שחטפתי כעונש על גילוח רשלני. אוף, איזה הצלחה הייתי יכולה להיות עכשיו. הנשלטת האולטימטיבית -
שלא לדבר על התשובה לשאלת השאלות בכל צ'ט מצוי ( אני מהדור הישן, לפני עידן הפייס... ניהלתי חיים שלמים בצ'טים )
- מגולחת ?
- לא. מה פתאום. אצלי זה טבעי...
גם החיוורון בהחלט משתלב יפה עם איפור גותי ובגדים שחורים. גם ירוק, צבע שחביב עלי מאז ומעולם משתלב עכשיו ממש טוב ומתאים את עצמו לעור הפנים. השתתפות בהפקות של תיאטרון נו יפני, בהחלט יכולות לבוא בחשבון. " ולא, לא תודה, אין צורך במייק אפ לבן. הבאתי מהבית. "
מצד שני המחלות לא מוציאות את החשק לבקר ביקורים תכופים במקרר.
