לפני 9 שנים. 5 במרץ 2015 בשעה 18:58
סגרתי את עיניני הקניות יחסית מוקדם היום. בעודי משלימה את האריזה והתשלום והכדומה - מישהו אומר לי שלום , ככה מאחורי.
מסתובבת, מסתכלת, לא מבינה מה אני רואה, משיבה באיזה "שלום" חצי תמהה חצי קריר. ואז נפל לי האסימון - מישהו מאוד מאוד בכיר, נכבד, ורם מעמד במקום שבו אני עובדת. סיים קניות אף הוא. רק מה - הגיע לסופר לבוש בבגדים מבריקים משהו, עם מגבעת ירוקה ורבת גובה. ונעלי בית מזן קיפי. כל חזותו אומרת פורים היום, יאללה בואו נצחק קצת.
אז למה קנאה? וואלה. בחיים לא הצליח לי עם פורים. לא מתחברת, לא נהנית. אפילו בצעירותי זה היה סוג של "חג סיוט" . אפילו במשחקים המקובלים כאן, תמיד היה איזה שומר סף כזה , שהזכיר לי כל הזמן שזה לא "על באמת" . חבל. היה יכול להיות כיף נראה לי.
