היום, בעודי משתתפת בישיבה משמימה במיוחד, בעבודה שאני אוהבת לפרקים ( יום כן יום לא, היום לא... ) ניסיתי לבחון שיטות שונות של בריחה מהמציאות.
בעבר הייתי מעבירה בראש סשנים שלמים בישיבות האלה. אנשים שם לא ידעו כלל, שבעודם מציגים את הרציונל רב הרושם שלהם, בעצם הם עומדים על השולחן, בתחתוני חוטיני ורודים, ומישהי מהמשתתפות מוצצת להם ומוצ..... ככה עברו עלי ימים רבים בישיבות עבודה.
לאחרונה זה פחות עובד. אני לא כל כך מרוכזת, וקיים חשש סביר לגמרי שחלק מהמידע רב הערך הזה ידלוף ויעבור לעולמנו האמיתי. משם הדרך לדלת והחוצה ממנה לעד קצרה....
גם שיחזור של אירועים כאלה שבהם אני משתתפת הופך לקשה יותר ויותר, ככל שעובר יותר זמן בין אירוע לאירוע, זה לא רק שהגוף נחלד. גם הדמיון מעלה אבק. אפילו זכרונות של תהילת העבר, דוהים לאיטם ואני מתקשה לזכור את ימי הראשונים בעולם הכלובי. את שיחות הזימה , את אירועי הזימה ההזויים להפליא שנחשפתי אליהם במצלמה ומחוצה לה. שחקתי אותם עד דק.
אז היום מצאתי משחק חדש. בחרתי נושא - חמקמקות היה הנושא היומי. וחשבתי על מקסימום דוגמאות לחמקמקות.
המגבלה היחידה היתה שחייבים גם דוגמאות שלא קשורות לסקס.
אז דוגמאות לחמקמקות :
אפצ'י. מכירים את זה שהוא ממש ממש עומד להתרחש ואז נעלם איך שהוא במערות האף ובורח... למות!
אורגזמה. הנה, הנה, היא פה. עוד שניה, תמשיך שם , בדיוק שם, בדיוק........... אופס. שיט לא יקרה היום.
אבטיח. מה עושה את הפרי הזה למושלם? מה עושה אותו ל........ ממש לא זה? הגדרה חמקמקה ולא חד משמעית.
נחמדות. תכונה מאוד לא אחידה. כל כך קשה להבין מה עושה אותה.
נחשים. טוב נו, ברור. חיות מאוד חמקמקות. זונות בני זונות.
יש עוד, ברור שיש עוד, אבל אחרי שעה נגמר הסשן והלכנו הביתה. ישששששש.
