לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 9 שנים. 3 בספטמבר 2015 בשעה 16:41

 

העולם נעשה כזה נוראי, שאפילו הטמטום האנושי כבר לא מצחיק.

כמה רוע , אפשר לבלוע? ( ואם יותר לי להעיד על עצמי, יכולות בליעה זו לא הבעיה כאן ) .

כמות הזוועות בכל דיווח, על כל דבר, פשוט בלתי ניתנת להכלה. יש הרגשה שכל הדמיון האנושי מתנקז להמצאת דרכים לענות, להציק, להכאיב, להשפיל, להעליב את מי שהוא לא אתה, או בן דמותך המדויק. ולפעמים גם אם הוא דומה לך, אז בו נכאיב לו ואז נוציא את נשמתו. אם אפשר, אז למה לא?

 

 התחממות גלובלית? מה כ'פת לי. ימי הביניים בפתח, והם יגיעו הרבה לפני הפשרת הקרחונים. ואחריהם יהיה כנראה עידן קרח.

 

 

 

 

פייה{O} - אני לא יודעת כמה מזה זה שהעולם משתנה ולאיזה כיוון וכמה זה החשיפה שלנו שלא ברור הקשר בינה ובין איזושהי מציאות-אמת.
אני, בכל אופן, דוגלת בהדחקה ובזמנים כאלו מעדיפה להתנתק מחדשות ותקשורת ככל האפשר.
עזבי אותך, תכף יגיע הסתיו, מחר סוף השבוע והים נעים, עדיף להתמקד בזה :)
לפני 9 שנים
למדתי מחברה שלי - מסכימה איתך לגמרי, ואני דווקא מאוד דוגלת בשיטת "השמיכה על הראש" של הילדים. שמתי שמיכה על הראש ואני איננו... אבל את יודעת, ככה מדי פעם, אפילו ההדחקה כבר לא עובדת. זה מציף מכל עבר .
ואכן - יחי הסתיו, שיהיה בריא , כפרה עליו. איזה ים.....
לפני 9 שנים
פייה{O} - מבינה ומזדהה }{
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י