אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

שמחר, יהיה חופש. אבל לא חג. סתם חופש.

אף אחד לא יבוא להתארח עם מתנה, ועציץ, לבוש בגדי חג, רחוץ ומבושם. אנשים יבקרו אחד את השני בכיף ושמחה, רק כי בא להם להפגש.

אף סיר , קערה, גיגית, טרמוס, צלחת, תבנית או קופסת פלסטיק לא ישונעו  ממקום למקום באוטו מהביל ודחוס פרחים, אוכל ארוז בכלי אריזה שונים, מתנות, כלב, ותיקים על כל מיני דברים שאולי צריך כי " חג והכל סגור".

סתם יהיה יום חופש מקסים וכיפי. ייפסקו לאלתר שיחות הטלפון הבלתי נגמרות האלה עם ה : " שנההההההההההההההה טובה ". לא ייאמרו יותר קלישאות כי בימי חול לא אומרים קלישאות,  אלה מנהלים שיחה הגיונית וסבירה. מבול השוקולדים והעוגות יפסק ונחזור לארוחות שפויות של חביתה / סלט .  ואפילו המזג אויר יתיצב וישתפר מייד.  נלך לים, או לבריכה , נחזור בערב הביתה, נתרחץ, נראה איזה סרט או נקרא ספר ומחר יהיה עוד יום חופש. כאילו - מה רע?

אבל אם אי אפשר, אז שישאר ככה...