משמעות החיים פשוטה: מוות.

כשאתה יושב מולה, על מה אתה חושב?
אני חושב עליה, בעיקר, כי הרי אני מסתכל עליה. מה, לא?
אני חושב שאני חושב שאני מרגיש החמצה.
החמצה, כי העברנו את השנים הטובות שלנו ביחד בלי לעשות משהו ממש.
כשאני חושב על זה לעומק, אני נזכר איך פעם הייתי מאוהב. ממש מאוהב, כזה עד מעל לראש. ורציתי להיות איתה ביחד, להזדקן איתה ביחד, לחיות ולמות לצידה.
אבל עכשיו... אני חושב שיש יותר מידיי שקט.
למשל כשאנחנו אוכלים ביחד, אז אפשר לשמוע רק את הסכו"ם מקרקש על הצלחת. לפעמים החריקות הבלתי מכוונת של הסכין על הצלחת עושות צמרמורת. בד"כ זה אני עושה את הרעש המצמרר ואז מבקש סליחה. בד"כ היא סולחת.
השקט הזה עצוב. אני חושב שאנחנו נראים כמו הזוגות האלה שנשארו ביחד רק כי אין להם ברירה של ממש. מי ירצה אותנו לעת זיקנה?
אני חושב שיש שקט לא כי אין לנו על מה לדבר, אלא כי אין לנו טעם לדבר על שום דבר. אולי כי כבר לא באמת אכפת, אולי כי כבר הבנו שאין לנו משמעות של ממש, אז בשביל מה צריך לדבר?
אני חושב שאני עדיין אוהב אותה, למרות שלפעמים אני מרגיש שאני ישן ליד מישהי זרה. אני חושב שאני משעמם אותה.
אני חושב שיש לה כל כך הרבה פוטנציאל להיות יפה, אילו רק הייתה שמה קצת איפור. אחרי הכל, היא כבר לא צעירה, והיא צריכה להתחיל לטפח את עצמה. יש לה גנים טובים מאוד, אבל הזמן עושה את שלו ומשאיר חריצים בכל פיסת עור.
אני חושב שאנחנו כמו כל שאר הזוגות החיים-מתים. כאלה שבמסעדה ידברו על איכות האוכל, או על החשבונות שצריך לשלם, ולא על הדברים החשובים באמת. ויש כאלה דברים- אני לא חושב, אני יודע.
אני חושב שהיינו יכולים לגרום לכל העולם לקנא בזוגיות שלנו, אבל הלכנו לאיבוד היכנשהו באמצע הדרך, ואיבדנו את הטאץ'. אילו רק היינו מדברים על הדברים החשובים...
אבל ברגע שהיא מסתכלת לתוך עיניי אני חושב שאני מבין שאני חושב יותר מדיי.

כשאת יושבת מולו, על מה את חושבת?
אני חושבת שאולי נמאס לו ממני, אבל הוא מפחד לעזוב.
אני חושבת שאולי לי בעצמי נמאס קצת ממנו. אני לא חושבת שאני רוצה לעזוב, אבל לפעמים אני חושבת שהיה יכול להיות נחמד אילו היה קורה משהו חדש.
אני חושבת שהוא מקסים, אילו רק היה מדבר קצת יותר. אני חושבת שאולי הוא מרגיש לבד, בעיקר כי כך אני מרגישה.
אני חושבת שהוא חושב שהוא משעמם אותי. למרות שזה לא נכון, זה פשוט שמשעמם לי מהמצב הזה. אני חושבת לפעמים על זה שנטוס לחו"ל. אבל אני לא חושבת שזה יקרה אי פעם, יש לנו מספיק חשבונות לשלם גם מבלי לדאוג להוצאות טיסה וכדומה.
אני חושבת שאנחנו זוג עם פוטנציאל, אבל אני לא יכולה להצביע על איזה פוטנציאל מדובר, ומה זה בכלל אומר. אני חושבת שהיינו יכולים להיות כל כך הרבה יותר ממה שאנחנו עכשיו. אני חושבת שיכלנו להיות זוג מעורר קנאה, אבל נרקבנו. אני לא יודעת איך, זה פשוט קרה.
אני חושבת שהעולם קטן מדיי, אך עם זאת גדול על שנינו. אני חושבת שאין מספיק זמן, אך עם זאת אנחנו מושכים אותו ללא סוף. אני חושבת שאנחנו הולכים להתחרט על כל שניה אחת מבוזבזת.
והנה עכשיו הוא מסתכל עלי, כאילו מנסה לפענח מה אני חושבת. אולי יום יבוא ואגיד לו.
אני חושבת שאני חושבת יותר מדיי.