אתה כמו קפה שחור,
ואני כמו נס על חלב עם שתיים סוכר.
לפחות אני יוצאת בכוס מאג.. ולא בכוס מעפנה פיצית כמוך.
אותך שותים באיזה שתי שלוקים, וזהו, נגמר, נמאס.
אותי אפשר לשתות במשך שעות, ואפילו כמה כוסות ביום.
כן כן גם קפה שחור אפשר כמה כוסות ביום... אבל זה מסרטן.
מה שמוביל אותי לחשוב ש....
אתה כמו סרטן.
ואני כמו עששת.
אפשר בתכלס להפטר ממך, אבל אתה ממש לא רוצה ללכת.
אני נגרמת לפחות מהדברים המתוקים שבחיים,
אתה סתם נגרם מעשן וכל מיני זיהומים שונים.
מה שמוביל אותי לחשוב ש...
אתה כמו זיהום אויר,
ואני כמו אפקט החממה.
אם תבין את המטאפורה,
תוכל לשים לב שילדות הן כמוני בגלל החרא שלך.
הדברים שאתה מפיץ פוגעים בכולם, וכך נוצרות גם ביצ'יות בעולם.
מה שמוביל אותי לחשוב ש...
אתה כמו כלב,
ולא במובן החמוד של המילה,
את גם נובח וגם נושך, אתה נושא כלבת וקרציות ופרעושים,
אתה עושה רעש בין 14:00 ל 16:00 ומעצבן את השכנים.
וזה לא שאתה בולדוג, או רוטווילר או איזה כלב גדול -
אתה סתם איזה פינצ'ר שחושב שהוא יכול.
אבל אין הרבה כמוך למרבה השמחה,
ומה אני?
אני מקווה שאני אהיה זריקת ההרדמה שלך.....
לפני 16 שנים. 14 בנובמבר 2008 בשעה 13:37