סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קיוריאס כבר לא רוצה לדעת...

לפני כמה שנים הייתי כאן דייר קבוע, גלשתי, הלכתי למועדון, כתבתי ונהניתי. אחר כך עברו המון מים בנהר והוא שינה את נתיבו. נשארו המון מילים שמסגירות המון תחושות וזה רעיון טוב ללקט את הכל למקום אחד, למען הסדר הטוב ולמען יראו וייראו.
לא חשוב מה הנטיה וכמה חזקה הפגיעה, חשוב להישאר כנה, אמיתי ונעים לבריות.
קריאה מהנה!
לפני 17 שנים. 27 בפברואר 2007 בשעה 11:47

אני שומע אותו כבר חודש. חופר בטקסטים שלו בליריקס דוט קום, וכל שיר אני רק נדהם יותר ויותר ויותר - ומעריץ אותו יותר ויותר ויותר

גאון !!
מאדרפאקינג ג'יניוס!! אמינם!

א-מ-י-נ-ם !!!

כמה אלימות! וכמה חוצפה, כמה שנינות, כמה חריפות, כמה דיקציה גאונית כמה כישרון מוסיקלי. כמה חוצפה, כמה גסות, כמה חרא הוא זורק על כולם ועל הכל וכמה קללות, עוד קללות, סמים, איומים, אלימות, מכות, התאבדות, רצח, זנות, אונס...

שערוריה שעוברת כל גבול ועדיין - אני מלקק את החרא שהוא מחרבן!!!
כי הוא כל כך לא עושה חשבון, או שהוא בעצם כן עושה חשבון ככה או ככה זה יוצא כל כך טוב, זה כל כך במקום, זה כל כך מפתיע, כל כך מרענן, כל כך נכון!

הבנאדם היו לו חיים של כלב נכה וואיט טראש דפוק מתוסבך עם כל הפוטנציאל לבלות את מרבית חייו במתקן כליאה שמור. אולם, צחוק הגורל, יצא ממש ההיפך והוא- צוחק על זה שואל על זה שר על זה. ממשיך להראות את התחת וכולם ממשיכים לנשק אותו.

אני אוהב את הגאון הדפוק הסוציופאת והאנטיפאת הזה כל כך!! חולה עליו!!!

תודה לך אמינם יא'חוליגאן מופרע - שאתה מדליית זהב לאינדיבידואליזם ול'פאק דה סיסטם'
חולה על החרא שלך !


מיד, מבחר ציטוטים מסעירים משיריו...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י