Naivete

.

מותר לרצות.
תמיד מותר לרצות.

לדעת את הרצון שלנו זו מתנה.

נכון, לא תמיד צריך לעשות.
אבל אם כבר, אז גם עם כל הלב.

פרפורים יהיו ככה או ככה.

.

ימים ארוכים
(לבנים? כמו בקיץ קרני החמה...)
(וגם שחורים, עם קצת מזל)

מידי?
מי אני, ומה שמי?
תזכירי לי...

חמימות מתפשטת בי
חיוכים ונועם.

סקרנות.
התפרצות.
מעידות ונסיגות,
והכל טוב.

בלילות של ירח מלא
דמיון הופך למציאות
כמעט שאפשר לגעת

והכל טוב.

יהיה טוב.

.

אתמול היה לי יום נאחס. פשוט ככה. לא קרה שום דבר, זה היה האופי של היום.

מזג האוויר.
המחזור.
דלקת באוזן.
בלגאן בבית.
אפילו חברים שבאו בטוב הצליחו לגרום לי לבכות.

וכשככה, אני לא מצליחה לישון. הייתי עם הלאפטופ והטלוויזיה כחברה עד השחר בערך.

ואז סוף סוף קמתי מרבצי ללכת למיטה. התפשטתי, ותפסתי את עצמי במראה מזווית העין.
ונדהמתי.
מעצמי.

וואללה, אני הייתי כוסית באותו רגע. מדהימה לגמרי. וזה לא היה לי מובן בכלל...
בדרך כלל עצבנות וחוסר שינה ומחזור גורמים לי להרגיש הכי איכסה בסקאלה האישית שלי.

אבל אתמול הייתי הורסת.

חבל שהייתי פה לבד עם החתולים.
בזבוז.

.

כוס של האמא של כולם

(טוב, לא כולם, אבל מי שלא כבר יודע שלא)

.

קצת עצבנית. קצת...

השבוע הרגשתי איזו שפעת מסתננת אלי. צ'יטה לא הרשה לי להיות חולה, אז כמובן יצאתי למלחמה נגד המחלה. ודי הצלחתי להביס אותה. אבל בינתיים, הנזלת שכבר הייתה יבשה לי את השפתיים והאדימה לי את הפנים. לא נעים.

לא יודעת אם קשור, אבל התעוררתי אתמול עם דלקת באוזן. דבר כואב כזה, ומציק. וגם זיהום פטרייתי. ובלילה לא ישנתי כמעט. ואני בכלל מקבלת מחזור, כנראה.

והנה העניין.

אם כואב לי הלב, אני רוצה שיכאב לי הלב. אם להיות ערה בלילה, אז דוגרי -- כי המחשבות לא נותנות לי מנוחה. לא צריכה שום סובלימציות פסיכוסומטיות שיפריעו לי לחוות את מה שהנשמה שלי רוצה, צריכה לחוש.

ואם זה לא בא מהנפש, וסתם במקרה אני פתאום חשה בכל מיני מחושים, אז זה בכלל מפריע לי. אם עוד לא נחתתי למציאות של הפרידה, וחווה רק את השחרור חזרה לחיים שלי, אז גם את זה אני רוצה. רוצה לצאת לרחובות תל אביב ולהתהולל ולשתות ולפגוש חברים ולהיות בתוך זה. לגמרי.

אני לא פה ולא שם, וזה בכלל לא לעניין.

וכבר אין לי מי שיגיד שהוא בכלל לא מרשה לי ככה.

אז אני עצבנית. טיפה.

...

חוץ מזה, יום מקסים היום. שווה יציאה, אולי לכיוון הים.

.

החגיגה נגמרת
מילים ולחן: נ.שמר

ולפעמים
החגיגה נגמרת
כיבוי אורות
החצוצרה אומרת
שלום לכינורות
אשמורת תיכונה נושקת לשלישית --
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית.

מבראשית
את עולמך בבוקר תמיד לברוא:
האדמה, העשב וכל המאורות
ואז מן העפר, בצלם אנשים
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

גם אצלך
החגיגה נגמרת
ובחצות
הביתה את הדרך
קשה לך למצוא
מתוך החשכה אנחנו מבקשים --
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

לקום מחר בבוקר...

.

לא כותבת כאלה

:-)

.

Both Sides Now
by Joni Mitchell

Rows and flows of angel hair
And ice cream castles in the air
And feather canyons everywhere
I've looked at clouds that way

But now they only block the sun
They rain and snow on everyone
So many things I would have done
But clouds got in my way

I've looked at clouds from both sides now
From up and down, and still somehow
It's cloud illusions I recall
I really don't know clouds at all

Moons and Junes and Ferris wheels
The dizzy dancing way you feel
As ev'ry fairy tale comes real
I've looked at love that way

But now it's just another show
You leave 'em laughing when you go
And if you care, don't let them know
Don't give yourself away

I've looked at love from both sides now
From give and take, and still somehow
It's love's illusions I recall
I really don't know love at all

Tears and fears and feeling proud
To say "I love you" right out loud
Dreams and schemes and circus crowds
I've looked at life that way

But now old friends are acting strange
They shake their heads, they say I've changed
Well something's lost, but something's gained
In living every day

I've looked at life from both sides now
From win and lose and still somehow
It's life's illusions I recall
I really don't know life at all
I've looked at life from both sides now
From up and down, and still somehow
It's life's illusions I recall
I really don't know life at all

.

אני חושבת על המון דברים.

אני חושבת על אמון, וכבוד. לפרטיות, לשיחות. ועל בגידות וארסיות.
שבכלל לא נוגעות בי, אבל עדיין.

ואני חושבת איך אפשר בקלות, כל כך בקלות, לקחת כל דבר טוב, אפילו הכי טוב שיש
ולעשות ממנו רע.

אם רק רוצים.

ואני חושבת על שמחה לאיד. שאני תמיד טוענת שאין בי. (כמעט.)
ואולי בכל זאת יש.
לא, definitely.

ואני חושבת על לנצח, ועל המחיר של זה.
ואם אני כל כך צריכה את זה שאני מוכרת את הנשמה שלי או לפחות אחוזים ממנה.

ובכלל, אני חושבת המון על אהבה. ומי באמת אוהב אותי.
ולמה.

ועל מי אני אוהבת, והכוחות שיש או אין בי. ועל ההבדל בין לתת ולקחת.
ולקבל, שזה בכלל נושא אחר.

וחושבת על מה בעומק, ומה על פני השטח.
ושאני בכלל מתבלבלת אולי כשאני סבורה שהעומק הוא זה שחשוב.

ואני חושבת על הסיפור של ג'קיל והייד, ועל התמכרויות כל מיני.

ומי קובע איך נראה העולם. אולי אני.
ואולי לא.

.

היום היום
מילים: דודו ברק
לחן: מוני אמריליו


היום, ביום הזה ממש
אני כבר לא עצוב כל כך
אני כבר לא עצוב כל כך
אני יודע היום

היום אני אולי נרגש
אני אוהב פתאום לחיות
היום אולי אני נרגש
אתה שומע היום.

תן לנו לחיות היום מהתחלה
תן לנו מהתחלה ועד הסוף
ואז תראה איך שאני הולך
יפה בתלם והולך
והולך והולך והולך.

היום, ביום הזה ממש
הדליקי פמוטים שלושה
אמרי הכל בלחישה
היי שותקת היום

היום אני אולי נרגש
אני אומר תפילת תודה
אמרי שאין זו אגדה
אמרי בשקט היום.

תן לנו לחיות היום מהתחלה...

היום, ביום הזה ממש
אני שואל את אלוהים
אני שואל את אלוהים
אני כורע היום