.
מסתבר שאני זונה.
וכלבה, בטח כלבה.
(כלבה טובה, אפילו)
ושאני קצת needy.
(או אפילו קצת יותר מזה...)
מסתבר שאני ממש זונה
של צומי
ושל ליטופים
ושל רגשות
ושל הצריך, הצריך הזה.
ושאני בכיינית
ונורא רגשי.
מסתבר שאני מזוכיסטית
(אבל רק מזוכיסטית לייט)
מסתבר שיש לי גבולות
בל יעבורו
התעלמות
ואדישות
וחוסר פרגון.
מסתבר שיש לי לב
(לא הייתי בטוחה).
ושקשה לי בדברים הכי בייסיק
לדעת מה אני רוצה
(שלא נדבר על להגיד מה)
מניפולציות
ולומר לא.
מסתבר שאני עצלנית
(אלא אם כן יש את התמריץ הנכון)
(כן, כלבה טובה)
מסתבר שיש בי עוד צד
שעוד לא ממש חקרתי
(מפיתום, אני ג'לי)
(ומתי, בדיוק?)
ושאני כזו שאף פעם לא שוכחים
(חוץ מכל הפעמים שכן)
אבל גם לא זוכרים
(לא כשזה חשוב)
שממטר כנראה אני בלתי נראית
(למרות כל גדלי והדרי)
אבל רואים לי, בטח רואים לי
את החלקים החשובים:
תחת כוס שדיים לשון
(תפתחי, כלבה)
(איזה שפתיים יש לך, כפרה. תצמידי.)
מסתבר שאני לא זוכרת חלומות.
בטוח יש סיבה טובה.
מסתבר שאני משפטנית בדם
הכל זה חוזה
ואם לא קראת את האותיות הקטנות
הלך עליך.
לפני 16 שנים. 18 בספטמבר 2008 בשעה 6:23