לפני 16 שנים. 20 בספטמבר 2008 בשעה 17:32
או: סיפור על שליטה עצמית
פגשתי את עצמי ואמרתי לי לחכות על ארבע.
וכשראיתי את עצמי ככה, ידעתי -- זה לא יהיה סשן רגיל. זה, זה יהיה סשן השפלות.
וואללה, איך השפלתי את עצמי. הורדתי את עצמי נמוך, הכי נמוך שאפשר.
הלכלוך הזה שנאסף בין הבלטות גבוה לעומתי.
וכשהייתי ככה נמוך, מתרפסת, אמרתי לי -- תתחנני, כלבה!
והתחננתי, והתרפסתי וליקקתי לי את הרגליים ואת הרצפה...
ידעתי שאני לא יכולה לעצור שם.
החלטתי בכל זאת להצליף קצת. חבל לבזבז תחת כזה יפה, מזדקר לאוויר.
עד זוב דם, ברור.
יו, איך צרחתי.
ואצלי, אצלי אין אפטר קייר. תתמודדי.
יצאתי משם וידעתי שאני דומית מסוכנת.
ואני לא הולכת לשום מקום.
תתמודדי!
