לפני 16 שנים. 22 בספטמבר 2008 בשעה 14:26
.
נתת לי:
רטט של ציפייה שכבר שכחתי מהי.
כמה שעות מדהימות (וכואבות!).
ורגע אחד מושלם.
.
עשרה ימים של מפח נפש.
נחיתה קשה.
לילה אחד הזוי.
שבב של תקוה.
וחזרה לציניות המובנית.
.
אני נתתי לך:
את עצמי.
.
אולי פספסת?
