כשנסענו ברכב חזרה הביתה אמרתי ללאקי שבא לי איזה עבד מנכל בן 50 שהרבה זמן עבר ולא היה לי צעצוע כזה. אולי כי עצר לידנו רכב מנהלים יפה כזה ונהג בו גבר חתיך מאפיר שיער 🤷🏻♀️ הוא כמובן הלאקי אמר לי סתמי סתמי אני אראה לך מה זה מנכל!
מפה לשם חזרנו הביתה פתחתי את הכלוב ובין שלל ההודעות המשמימות שחיכו לי היתה הודעה ממישהו בן 22 שאומר לי שיפה לי השם לוסי( נשבעת שלא הצלחתי להבין מה הוא רוצה, בסוף הבנתי!).
ואני אומרת תפנטזי על מנכל סקסי קבלי זיבי!
״בא לי מסאג ברגליים״ אני אומרת לו.
״אני עובד!״
״אתה תעבוד כשאני ארשה לך״
״אוח —— אני כל כך אוהב את זההההה״
עשה לי 2 דקות מסאג והלך
נותרתי לא מסופקת.
😡
כשחשבתי שכבר אתהלך לי בעולם ללא בכתר אמרתי ובגאווה: נו מה טפלון אני נו מה.. דפקתי לעצמי זריקות התחרפנתי כמו שרק אני יודעת על מתנגדי החיסונים וקראתי להם בלב או בפרצוף טיפשים.
בגל האחרון זכיתי בכתר, נו מלכה או לא מלכה?
היא הגיעה הקורונה קטנה מנוזלת אני בעיקר מנמנת ואוכלת מיני מזונות המונחים על סף דלתי ומבחינתי אפשר להמשיך ככה את החיים…
כשהייתי בהריון אי אז פעם מוצפת הורמונים או מה שזה לא היה חשבתי : אני אקרא לילד אושר. ככה אמרתי לאב המאושר.
שום אושר! האשכנזי פסל את העניין. אושר זה שם שאמהות ערסיות נותנות לילדים הערסים שלהם!!
אה אני בכלל רציתי ילד טייס.. מה ערסי?! מה..
אז בחרנו שם בנאלי חנני אשכנזי 🤓ובחלוף השנים התגלה שיצא לי ערס 😳 לא טייס ולא צוללן מקסימום אפסנאי וגם זה בימים שמסתדר לו להגיע לצבא.
ולמה אני נזכרת בזה?
לאקי.. הוא קורא לי אושר ואני? אני קוראת לו חיים.
שמות של ילדים ערסים מליהוק של בני אור..
אושר עלק!
מישהו פתחת פה איזה פוסט בפורומים( כן יש ממש אנשים שעדיין משתמשים בדבר הזה, אומרת זאת שמשחקת באבלס).ראיתי את הכותרת בדף הראשי..האם נשים נהנות למצוץ..? לא זוכרת מה היה הניסוח המדוייק לא ממש מעניין אותי. בכל מקרה ישר חשבתי על עצמי( מפתיע) ובכן.. אני אוהבת למצוץ. בחיי! אבל למה שמישהו יהנה מזה?! אני מוצצת אצבע ולפעמים גם ללאקי, את האצבע!
אני מקבלת מהם פניות רבות כל יום, ילדים כאלה בני30 כאלה, התמונות האלה של טיול אחרי צבא או על ספסלי חדרי כושר. תמונות ילדות כאלה. ואני מדמיינת לעצמי הו כן בייב מה בא לי לעשות לך, לך בך או בנשמתך. ואז מרגישה כמו הזקנים האלה שרואים צעירה יפה ומעוררת חשקים ומה הייתי עושה לה מהרהרים.. כשבתכלס ובמציאות לא מסוגלים בקושי להשתין עם מה שיש להם שם. ואני בא לי בחיי רק שחוץ מהלאקי שלי אין לי כוח וסבלנות שמישהו ינשום לידי אפילו. אבל אותה אישה שחיה בתוכי אי אז ופעם לא מזמן מתעוררת ושולחת הודעה חזרה: הוו בייב מה שהייתי עושה בך. ( עונה לו לפחות במחשבה).
אני רק רוצה להגיד שמצאתי אותו פה
גם אתן תמצאו בסוף גבר שיאכל לכן את הנשמה יציק יעיק אבל יש תמורה!
אל יאוש
גם קונה גם סוחב❤️
ברוך אתה ה
אלוהנו מלך העולם -
המוציא אותי מן הארץ
כן, לפני חודש הייתי בפריז אז הכל היה יותר פשוט.
היום לונדון.
על פניו עוד טיסה…
אבל אחרי מסע היסורים של ההגבלות הבדיקות הטפסים !!
זהו עפתי מפה.
״מה את אומרת? מה בא לך? מונית או רכבת מיתרו למלון?״.
״מה אתה אומר? מה בא לך? בית עלמין ירקון או קבורה חילונית?״.
״מה למה? בגלל המזוודות? שטויות המזוודות על גלגלים״.
״גם האלונקה של הגופה שלך על גלגלים״.
לפעמים ואפילו שחיי טובים אין לי כוח לחיות
ואז אני מניחה ראש עם שיער ארוך שמתחיל להלבין
על לאקי שלי ואומרת: ״אין לי כוח לחיות״.
וכל פעם - כל פעם הוא אומר לי: אני מזהיר אותך, אם תמותי ותשאירי אותי לבד אני אשתין לך על הקבר. ואנחנו אין לנו בכלל קטע של גולדן שאוור פה:/
אחכ אנחנו צוחקים שוכבים אוכלים מזמינים איזה כרטיס טיסה וחוזר לי החשק לחיות בנתיים.
אתמול אמרתי לו : אין לי כוחות לחיות הנחתי ראש וזה וזה
והוא אמר שאם אמות ישתין לי על הקבר. ״אה כן?!״. עניתי כאילו בזעם ואמרתי: ״ אם אתה תמות אני אשכב כל יום עם מישהו אחר על הקבר שלך״.
הוא שתק חצי דקה ואמר:״ אין לי כוחות לחיות״.
סוטים מזדקנים
שבוע הבא לונדון ולא מעניין אותי כמה מטושים צרכים לדחוף לי לאף——
חייבת לחיות.
