ימים אחרים

אני לא יודעת מה אני עושה פה אני לא כל כך רוצה להיות פה , אני חושבת לי , חושבת לעצמי.
את סנובית , את לא נחמדה , אין לך סבלנות אה ? זה בערך מה שאני שומעת , בערך מה שאומרים לי רוב הזמן.
בא אלי איזה עלם כמעט בסוף הלילה או כמעט לפני שהרגשתי שממש לא בא לי להיות שם
והוא אומר לי זה מקסים ומצחיק אך שאת מהנהנת עם הראש ומחייכת בשנאה לכל מי שמדבר איתך וממש לא בא לך לדבר איתו , אז חייכתי והנהנתי גם לו . אם כל כך מקסים לו אז שיהנה .
לא ממש מתחשק לי לדבר עם אף אחד למה נדמה לו שהוא שונה?

אחכ ממש בדרך החוצה ראיתי ילדה בת שמונה עשרה שיכורה גבוהה בערך בגובה שלי עם פירסינג בכל חור אפשרי צמודה לאיזה חרג'וק דוחה . הייתי מתארת אותו פה אבל עוד אהיה מואשמת בגזענות . היא היתה אבודה יצאו לה מהפה מילים מבולבלות שכאלה . רציתי להגיד לה הלו ילדה לכי הביתה תשמרי על עצמך תתרחקי מכאלה יצורים , ראיתי אותו ,ראיתי אותו כל הלילה מתחיל פה עם כל דבר הוא שיכור הוא מדבר לא יפה . אחכ הם התקרבו אלי כשהוא, כן הוא החג'וק הזה אומר לה בואי נאנוס אותה כשהוא מצביע עלי . נתתי לו להתקרב עוד כמה סנטמיטר ונעצתי את האצבע שלי עמוק בעצם הבריח בגוף הצפוד והצנום שלו , אתה , אתה גם בדמיונות שלך לא תדבר אלי ככה.
הוא הגיע לי בערך לגובה החזה הסתכל עלי מלמטה כמו מבקש רחמים באומרו אל תעשי לי פדיחות ליד זאתי שסופסוף הצלחתי לצוד.
אחכ הסתכל עליה ואמר לה , עזבי אותה היא לא שיכורה היא לא בראש טוב.
בת כמה את שאלה אותי המחוררת , 35 עניתי.
היא פתחה עיניים גדולות , את לא נראת , אמרה אך שהוא.
ואת בת כמה שאלתי אותה? שמונה עשרה ..
הצפוד ניסה לצייץ משהו אמרתי לו שישתוק ולא דיברתי איתו.
היה לה מבטא רוסי חבוי היו לה עיניים שיכורות או מסוממות .
היה לה מבט כזה בעניים שהיה לי כשהייתי בת שמונה עשרה .
כמה שכעסתי אז על ההורים שלי שלא נתנו לי לעוף למחוזות שאותם כל כך רציתי לפגוש,
באותה שיחה עם אותה בחורה חשבתי על הורי וקצת אמרתי בלב תודה , תודה ששמרו עלי ..
גם אני ברחתי אז מהבית למועדונים הזויים ואפלים כשאני קצת פחות משמונה עשרה קצת הרבה פחות
ומספרת לאנשים שאני בת שמונה עשרה. למען האמת זה תלוי אם הייתי ממש שיכורה הייתי אפילו ממציאה שאני בת עשרים ושתיים.
כשהייתי נכנסת איתם למיטה הרגשתי כאילו אני מנצחת משהו כאילו אני 'עובדת עלהם' בזמן שבימנו אני מבינה שהם ידעו טוב מאד שהם שוכבים עם ילדה היה להם נוח עם השקר הזה ולי היה נוח עם ה 'נצחון' עם האלכהל והסמים.
רציתי להגיד לה תשמרי על עצמך רציתי להגיד לה לכי הביתה ואם אין לך בית בואי אני אשמור עליך
יש מלא חארות בעולם , ופה פה בעיקר.
לא אמרתי כלום כי היא לא היתה מקשיבה לי הייתי עייפה וכאבו לי הרגליים , הזיקנה ..
רציתי להגיד לה הייתי שם הייתי פה וזה , לא אמרתי כלום בעיקר כי פחדתי , פחדתי שהיא תסתכל בי במבט הזה שמסתכלים
על ה 'מבוגרים' על האנשים האלה שלא בא לך לדבר איתם .. כאילו תגיד לי כן כן במבט המזלזל הזה ,תחייך ותהנהן .
אבל לא התאפקתי וכן אמרתי לה שתתרחק מהיצור הזה שנדבק אליה , אמרתי והלכתי כשאני אומרת לחברה שלי , בואי בואי נלך מכאן יש לי דז'ה וו . עליתי במדרגות שאני לא ממש יודעת מה הלם בי יותר, החום של אוגוסט או העבר המפחיד הזה מפעם שלרגע קפץ לי והכל בגלל עיניים של ילדה בת שמונה עשרה או אולי קצת פחות .