הו כן זה כבר הרבה זמן ש.. שבועות חודשים ,לא יודעת . ללכת , ללכת לצאת לבלות לשתות לעבוד לטייל לנסוע להאכיל לנקות לסדר , עוד הופעה מופע הצגה מסעדה בגדים קניון עוד זוג נעליים ,צ׳אט ,שיחה פה שיחה שם ,לדבר כן לדבר זה טוב , לעשות לא לנוח . זה כבר כמה שבועות או חודשים , לא יודעת . כן , אז לפתע את מוצאת את עצמך בשתיים בלילה מחשב סגור טלוויזיה כבויה אחרי פרק של שובר השורות או היורד מהפסים , שוכבת על הגב על הספה בסלון עוצמת עיניים ושקט . את נזכרת ומבינה שאין לך מושג מתי זה קרה לאחרונה ? אז בשיא השקט ההבנה הלבד והחושך את מקבלת הודעה מחבר יקר : ״ארנסט כאן פרנץ׳ ״ כן כי פעם אמרתי לו שאני בגלל הוויסקי ארנסט והוא בגלל הסיפורים ההזויים פרנץ׳ . לצערי הרב נחרדה עצבותי ובדידותי וחיוך קל עלה על פני . ״מה עושה?״ הוא שואל אותי ״אני שוכבת לבד בחושך בשקט , זה מה שאני עושה ״ עניתי לו . ״אה , שוב מרד גטו ורשה? ״ פה כבר צחקתי . הוא המשיך וכתב : ״ אני מנסה לאונן ,כואב לי באשך ,נוזל לי האף ומתייבשות לי העדשות בעיניים והפורנו שאני רואה הופך למטושטש ״ פה כבר ממש נשברתי וצחקתי בקול רם . עניתי לו : ״ שתגמור את כל האוננות הגריאטרית הזאת שלך תרים טלפון , יותר מידי רעש יש לי בשקט הזה לבד בחושך . מחר כבר אשן לי כל היום .
