דברים שרציתי לומר

בשבת קמתי עם מצברוח קצת רע. אז הוא החליט שיוצאים להסתובב קצת, לצאת מהבית. הוא הצליח לחייך אותי קצת, להוציא אותי טיפה מהמחשבות. כשהגענו הביתה הייתי חייבת לסיים משהו לעבודה. כהרגלי, אני מסדרת לעצמי בראש ואומרת בקול, מה אני עוד צריכה לעשות, שיהיה סדר, ושלא אשכח.
הוא החליט הוסיף לי לרשימה "להוריד בגדים" כי לדעתו אין צורך בבגדים בשביל לעבוד על המחשב וזה אפילו די מועיל.
אז הורדתי, והתכוונתי ללכת למחשב, אבל
למרות שאני כל יום מטאטאה (או מטאטאת) עדיין הציק לי, ועברתי שוב.
ואז היה גם איזה כתם על הרצפה. ולקחתי סמרטוט...
וכשהגעתי לחדר, הוא הסביר שהוא לא יכול לראות אותי מנקה ערומה ולעבור בשתיקה. הוא כופף אותי על המיטה והודיע שצריך לבדוק את השוט החדש.
יש לי קצת בעיה...אני חייבת לשטוף ידיים אחרי שאני נוגעת בסמרטוט. לא בגלל החיידקים אני חושבת, המגע הזה של סמרטוט רטוב, ממש מגעיל אותי. אבל הוא לא נתן לי ללכת!! ואני מעוכה, רגליים על הרצפה, פרצוף על המיטה, והידיים מזועזעות מסמרטוט מלוכלך!!!
מתישהו שכחתי מזה...
הפעם הוא לא התחיל לאט ונתן לי להתרגל, גם לא התחיל עם היד ואז עבר לשוט. ישר, הכי חזק שיש...
איכשהו, הוא כנראה ממש יודע, הוא ידע שלמרות המצברוח הזה שכבר כמה זמן, ולמרות הדמעות (יוצאות הדופן), שאפשר להמשיך....