לפני 16 שנים. 9 במרץ 2008 בשעה 14:15
כה חלקלק הוא. מפתה ומזמין. אני מתבוננת בתהום, אני מוקסמת, היא עוצרת נשימה.
זה קל כל כך, רק לשחרר אחיזה. לשחרר.
מעידה קלה, כמעט סתמית, בלתי מורגשת. מעידה אחת.
המדרון הזה נושף לי בעורף, אני לא רצה מספיק מהר, הוא משיג אותי.
למה אין מדרון למעלה, רק למטה?
