Embrace the inner sadist

empty and full in the same time.

shaterd heart, can it really work again?

empty soul living on the souls of others.

i will suck u up dry and then drop dead.

god damet.

אז יום האישה. וואלה מגיע לכן. פגשתי במסלול חיי נשים מדהימות, חזקות, שמאמינות בשיוויון אמיתי, בעבודה קשה ולא נותנות לעצמן להיכנס למקום המוחלש שהמדינה והלכאורה פמיניסטיות מנסות לקבע.
האם מקפחים את הנשים במדינה? ללא ספק.
אז איפה אפשר לחזק אותן? אההה נקבע שהן מסוגלות להיות רק אמהות. שהילדים הן הרכוש שלהן. ואז אתה פוגש את הנשים שמתעלמות מהשטויות האלה ומראות שאפשר אחרת. תעצימו את הנשים! לא על חשבון הילדים שדווקא ביום כזה ידעו שיש גם אבא שנלחם בשבילם.

חושך, בדיוק גומר לה עמוק בגרון אחרי שהחרבתי לה אותו. היא לוקחת את היד שלי ומנגבת את הדמעה שיצאה לה. מוודאת שלא אפספס. Priceless

אני לא רע. אני לא רוצה להכאיב נפשית, אני נותן,אכפת לי ואז דווקא בגלל זה הכי מכאיב. כבר היה עדיף להיות בן זונה. עוד לב יפה ועוד לב יפה וככה הרשימה ממשיכה.... אבל גם בשביל רק סקס אני זקוק ללב ולנפש של מי שאיתי. לדחוף את הזין לכוס ועם העיניים לחדור את השאר.  אני לא יכול אחרת. ואני משאיר שובל של רסיסים מאחורי. ואת זה אני לא אוהב. אבל אני לא יכול להשתנות וגם לא באמת רוצה.

כשאמרתי שאני רוצה שנשמור על משהו, זה לא התאים, כשאני רוצה להפסיק משהו זה לא מתאים. אני יודע דבר אחד. הלב שלי כל כך הפכפך והיכולת הכלה שלא התכווצה על כאלה שלא הגיע להן.

אבל למדתי דבר אחד. להקשיב לעצמי, ולפעמים אנימעושה דברים על פי תחושה ולא על פי ידיעה. אני נותן למים לזרום בנהר ולקחת אותי, וכנתקלים בסלע נבין איך לעקוף אותו. אבל עכשיו זה אני. בין עם אזיין עוד מליון או אמצא לי נשלטת חדשה זה בתנאי שזה מה שיתאים לי. 

דבר אחד בטוח. וניל זה לא בשבילי. אני רוצה להכאיב, לפרק, לקרוע, לענג,לזיין את הגוף ןהנפש שידממו על הזין שלי. עכשיו זמני!

תודה לך. על מי שאת, על מי שהיית ועל מי שנהייתי בזכותך. 

אי אפשר להיות שולט ולדעת מה היא שליטה בלי הנשלטת הנכונה. 

איזה כיף זה לזיין כל הלילה עד שכבר יורד לה דם.

ואז לרדת לה.

 סאדיסט? 

הבנתי!

גם ללב ולנפש שלי יש adhd ופיצול קשב

אומרים שמנהל טוב נמדד בתפקוד כשהוא לא נמצא.

האם על שולט זה חל גם?

מאז שאני זוכר את עצמי אני מרגיש שיש שד שמחכה לצאת. לאט לאט הוא נחשף עד שלמדתי להכיר בו ולחבק אותו. 

השולט, הסדיסט. מצד אחד תחושה מדהימה, הרגע שבו קיבלת את ההתמסרות המוחלטת בידייך. 

אבל האחריות הינה פנומנלית, האם זה חלק מההנאה? 

אני משקיע מעומק ליבי לשמור על ששייך לי. זה הוגדר לי פעם שאני משרה תחושה אבהית שמאפשרת ביטחון לשחרר.

זה קשה. זה מטריף. אבל זה לגמרי שווה את זה.

אני והשד אחד הם.