|
|
|
הכאב חודר.
שבועיים ברצף שאני מספר את הסיפור שלי, נוגע בעצבים החשופים, משתף את הנפילות, את הקשיים.
אני לא מתבייש, אני עומד כל מול ההחלטות שלי.
אבל לדבר על זה לא עוזר, לפעמים זה רק מחריף את הכאב, כל סיפור מחזיר אותך ישר לכאב והאימה, לחוסר האונים והבושה.
אבל אני אמשיך לספר, אמשיך להילחם, אמשיך לתת ולשתף.
אבל בתוך זה מלוות הנפילות, האוויר שבורח, הגוף הכבד, הדמעה הזולגת.
עייפתי.
מהלב.
מחר את תצומי כאשר הילד שלנו אצלך.
אבל שוב למנוע ממנו לדבר איתי לפני השינה כי העזתי לדרוש להיות עם הבן שלי במהלך החופש, זה בסדר. הלב שלי שותת דם אבל עדיין שלם וחזק.
כל טיפה של דם שמתנקזת רק מחזקת.
אני לא אצום. לא אבקש סליחה. כל פגיעה היא מכוונת. היא הגנה עצמית. אנשים חפים מפשע שנפגעו בדרך מקבלים את הסליחה במקום.
מחר סשן בים עם החתלתולה ולאחר מכן ובשבת סשן בפינה שקטה בטבע...
ככה חוגגים כיפור. מכות,סקס,סמים ואהבה. Fuck u all and specialy you. You will pay the price
איך את יכולה להסתכל על הילד שלנו ולחשוב שהוא רכוש? שהוא כלי בלוח שחמט.
את מנסה לפגוע בי על ידי שימוש ציני בילד אבל מאמינה שאת צודקת כמו תמיד.
את טוענת שאת שולטת אבל אין לך שום שליטה בעצמך ובתאבת הנקמה שלך. אני שולט בעצמי, לא עונה לך את האמת המרה שאת בושה של אדם, חדל אישים, שבזכות זה שעזבתי אותך בכלל הפכת להיות אמא כי לפני זה היית כלום, אמא בלחץ...
אבל בסדר. כל פעם שגררת אותי לבית משפט הפסדת, וזה ימשיך כך. כי יש לי סבלנות. והילד המדהים יודע הכל, הוא חכם,הוא מרגיש להבדיל ממך. אני מאחל לך באמת שתמצאי כבר זוגיות טובה שתשחררי אותי.
שיהיה לך כבר טוב ותצאי מהאומללות והמסכנות שמצופה בלכאורה כח ועוד אחת שכאילו חושבת שהיא לביאה.
אני לא אאחל לך דברים רעים כמו שאת בטח איחלת לי כלילד שלנו מגיע אמא גם עם היא חצי כח.
אני פגוע, התרסקתי,נשברתי,התרוקנתי,ולמדתי שלבור אין תחתית.אבל למדתמ לקבל את זה. אם זה מהחלטות רעות בחיים, אם זאת האמונה העיוורת באנשים ובאהבה.
האם יש פוסט טראומתיות עקב מערכות זוגיות כושלות? כן. זה מזדחל לך פנימה כשאתה לא מצפה זה. איזה משהו קטן שמעיר שד. אתה מסתכל לו בעיניים ונותן לו חיבוק. זה הדבר היחיד שייתן לו ללכת.
ומהמקום הנמוך הזה צמחתי. והמון בזכות ההתחברות העמוקה לעולם השליטה, וזה מצעיד אותי בזהירות אל תוך זוגיות. זה מפחיד,זה מאיים,זה מרגש,זה מדהים,זה נכון. זה מפחיד.
העבר הכואב הוא מה שהביא אותי לאן שאני וזכיתי בחתלתולה מדהימה שיודעת להכיל אותי על כל צדדי, ולהיות שם בנפילות.
הייתי חייב להתרסק כדי להיבנות.
אז סשנים זה נפלא, הסדיזם זה עונג, אבל ההתמסרות הנפשית היא השלמות.
ביום יום אנחנו מזינים אחד את השניה, אני יודע מה מצאתי, מה חשפתי, מה שיחררתי ובמה זכיתי ובהתאמה זכיתי בנשמה הטהורה שלך, את תקבלי את כולי, מהחום והאהבה ועד הכאב הפיזי שאעניק לך. ואת תבכי,תתחנני,ותאהבי.
המבט של החדירה היבשה, וואו
המבט שאני שולף אותו מהחור והיללות אכזבה ותחינה לעוד...holly shit
את תכאבי בשבילי, תכילי אותי ותקבלי את כל עולמי.
חתלתולונת שלי.
כשאתה לוקח את השליטה, שאתה יודע לחייך ולקבל באהבה גם את החרא אתה יכול לעוף קדימה ולשלוט על מישהי שתתמסר לך.
תיקח את הנשמה היפה, תכאיב לה, תחדור עמוק לתוך מהותה, תחפש את מה שגורם לה לתקתק ותתחיל להרים,לעצב,להעיף לגבהים ולהתנסויות, לראות בתוך האיפור המרוח, הפנים האדומות והסתורות עיניים בוהקות מאושר.תשמור עליה מכל משמר, אולי אזמתקרא לעצמך שולט.
תן לה למסור את עצמה אלייך.
אל תדרוש, זאת חולשה שלך.
בעולם הבדסמ לפעמים דווקא התגובה החייתית המתפרצת היא מושלמת, כמובן כל עוד עדיין יש לעצמך מודעות עצמית.
בעולם האמיתי השליטה העצמית כשאתה מתעסק עם ביוב אנושי באמת מגיעה לידי ביטוי. לקחת נשימה, לא ליפול למי שנסה לשחק בך וללחוץ על הנקודות שלך ולהאמין בדרך שלך ובצדקתך.
חלק מהתחזקות השולט שבתוכי נוצרה בזכות השליטה העצמית בסיפור החיי.
אז קדימה, תקיאי עלי, תלחמי בי, זה רק הופך את זה ליותר מעניין ליום שתפסידי.
אז נתתי לה משימה להמתין לי בצורה מסויימת. מגיע אליה והחתולה במקלחת. נכנס, חודר,סוטר.
צריכים לצאת לקניות: זמן נהדר לעונש.גומר לה על הפנים. והולכים לעשות קניות כאשר אני מרוח ויבש על פניה. חוזרים הביתה, הולכים להיפגש עם חברים שלה, מכיוון שאני רחום שאלתי אותה האם היא רוצה להוריד אותה מפרצופה היפה, מסתכלת לי בעיניים ואומרת שלא. חתולה טובה
החתולה יושבת לידי, לאחר שתייה וג'ויינט טוב התחיל לה המאנצ'.
אין כמו לקחת אצבע של קינדר ולא לתת לה לאכול את זה, להעביר לה ליד האף, השפתיים, ואם תנסה לטעום ישר סטירה תגיע.
השילוב של התסכול והייחום.... נפלא
החופש והחירות שלי מגיעה כשיש לי מישהי שמשועבדת אלי
